הבלוג של ארתיום
בלוג על לינוקס, תוכנה חופשית, מוזיקה, סלסה, ומה לא!
מאמרים בנושא תכנה ומחשבים.
CppCMS עובר מ-LGPLv3 ל-MIT
היום עדכנתי רישיון של CppCMS ל-MIT. הגרסה הקרובה 1.2 תשוחרר עם רישיון מעודכן
ההחלטה נובעת ממספר סיבות:
- רצון להגדיל נתח השוק של CppCMS ולהקל על כניסה של משתמשים חדשים
- להביא יותר מפתחים לפרויקט
לשרת את כל אתרי החדשות בארץ בעזרת... CppCMS
אני לא יודע אם שמתם לב, אבל בשנה האחרונה קצב הפיתוח של תשתית CppCMS ירד בצורה ניכרת. ריכזתי את מרבית המאמצים במערכת פרסום מיוחדת הבנויה על תשתית ה־CppCMS שפותח עבור לקוח.
הפרויקט נקרא ליניקום.
היום, כשליניקום כבר פעיל זמן רב ומתוחזק ע"י צוות מורחב, אני אוכל להקדיש יותר זמן לתשתית CppCMS עצמה.
מספר מילים על "ליניקום":
"ליניקום" הוא מנוע שמביא פרסומות תלויות תוכן ומותאמות למשתמש לאתרים שונים בקלות רבה. מרבית אתרי החדשות הגדולים בארץ משתמשים בשירותי ליניקום, ביניהם: ynet, הארץ, מאקו, Jerusalem Post, ואללה ועוד רבים אחרים כולל מספר אתרים גדולים בחו"ל.
להלן כמה עובדות מעניינות:
- ליניקום מבוססת על טכנולוגית CppCMS
- המערכת משרתת כ־10,000,000 פניות המותאמות למשתמש ביום - קרי כ־115 פניות בשניה.
- בשעות העמוסות הקצב מגיע לכ־160 פניות בשניה.
- השרת מייצר תעבורה יוצאת ממוצעת של כ־11 מגאביט בשניה.
- צריכת זיכרון הכוללת של המערכת (שרת וואב, בסיס נתונים, יישום, מערכת ההפעלה) הוא בסביבות 360MB
- העומס הממוצע על המעבדים הוא כ-5%
- השרת רץ על c1.medium instance בודד ב־Amazon EC2
המערכת רצה מאחורי lighttpd ומשתמשת ב־PosgreSQL לשמירה וניהול הנתונים בצורה אינטנסיבית, עם זאת, מרבית הנתונים הנדרשים בזמן אמת שמורים ומנוהלים בזיכרון.
כמעט כל פניה לשרת דורשת עיבוד נתונים על מנת לספק פרסומות מותאמות אישית, מבחינה טכנית, זה אומר שלא ניתן לעשות "מיקור חוץ" של הפניות האלה לקבצים הסטטיים וכל פניה של כל לקוח צריכה להיות מטופלת בנפרד.
מערכת הפרסום הזו, היא הדוגמה הקלאסית לשימוש בטכנולוגיית CppCMS - מערכת שצריכה להיות מהירה ואפקטיבית. מערכת שמסוגל להתמודד עם עומסים גבוהים ולעתים חריגים ללא בעיות ולספק איכות השירות גבוהה ביותר.
שימוש בנתונים השמורים בזיכרון, ניהול נתונים שלא יכולים להיות שמורים בזיכרון מטמון - זה המקום בו יכולות CppCMS באות לידי ביטוי במלואן. יכולת גדילה גבוהה עם דרישות תחזוקה מינימליות, אמינות גבוהה - האם אלה שמאפשרים לדאוג לצד העסקי בלי לחשוב על בעיות ביצועים אפשריות.
שעון קיץ בישראל ומחשבים
ביום ראשון האחרון, חצי מדינת ישראל התעוררה עם שעונים לא נכונים.
כולנו מוכנים לכוון את השעונים שלנו כשיש מעבר לשעון חורף, בודקים פעמיים יומנים וזמנים, מסתכלים על שעונים וכד'. אבל מה עושים שימים בהם לא התשנה שעון - אלא היה אמור להשתנות השעון - אף אחד לא שם לב.
בזיון. מרבית הפצות לינוקס לא הספיקו לעדכן את tzdata, למשל לא Debian ולא Ubuntu יציבות קיבלו איזורי זמן נכונים (גם בעדכונים אחרונים), העדכון האחרון של Red Hat גם הוא יצא ממש לא מזמן. כמובן גם Windows לא הספיקו להוציא עדכונים - כך שגם אשתי שלא משתמשת בלינוקס התעוררה עם שעון לא תקין במחשב שלה - והוא תמיד מעודכן אצלה עד לדקה האחרונה.
אני כמובן כבר לא מדבר על יישומים שמנהלים את IANA Time Zone Database בעצמם, יישומים זניחים כמו Java או ICU וכד.
אז מה לדבר על טלפונים סלולריים? יש כאלה האשימו בבזיון את חברות הסלולר... אבל נדמה לי שבעיה קצת יותר עמוקה.
עדכון החוק האחרון היה ביולי 2013 - אז האם אפשר להאשים את מאות (אם לא אלפי) האנשים והארגונים האחראים על עדכונים שוטפים שלא הספיקו להפיץ את עדכוני איזור הזמן האחרונים? האם אפשר להאשים מיליוני משתמשים בישראל בכך שלא התקינו את העדכונים האחרונים (אם הם היו בכלל)?
התשובה היא: הבזיון האמתי הוא לא אותם האנשים אלא החקיקה חפוזה שלא באמת מתחשבת בהשלכות. כנראה לא היה מי שהסביר לח"כ היקרים שלנו ששינוי איזור זמן זה לא בדיוק הזזת מחוגים בשעה המתאימה. (או הסבירו אבל אף אחד לא הקשיב או העדיף שינוי פופליסטי)
שוחררה גרסה 1.0.3 של CppCMS הכוללת תיקון של פריצת אבטחה
היום שוחררה גרסה 1.0.3 של CppCMS שמתקנת פריצת אבטחה במנגנון בדיקת תקינות קלט UTF-8, שאפשר למערכת לקלוט מחרוזות לא תקינות. באג כזה יכול בתיאוריה להביא לפריצת XSS.
מומלץ לשדרג CppCMS לגרסה האחרונה.
המקור של הבאג נמצא ב־Boost.Locale. הבאג תוקן בגרסה 1.53 שעומדת להשתחרר בקרוב. מי שמשתמש בפונקציות של Boost.Locale לבדיקת תקינות הקלט UTF-8 צריך לקחת את אפשרות פריצת האבטחה הזו בחשבון.
מי שלא יכול לשדרג את גרסת ה־Boost יכול להשתמש בטלאי הבא:
http://cppcms.com/files/locale/boost_locale_utf.patch
הרהורים על Java... או זה לא מגניב, אבל זה עובד
לאחרונה יצא לכתוב מעט ב־Java, אחד מהם היה תוסף ל־ImageJ כחלק מהעבדת התזה שלי, במקרה השני כתבתי יישום GUI קטן שהייתי צריך אפשרות להריץ אותו במספר פלטפורמות בצורה פשוטה.
התחושה העיקרית שקיבלתי מהשפה:
בעוד 50 שנה ימשיכו לתחזק ולכתוב קוד שכתוב בה
אולי למשפט הזה יש קונוטציה שלילית, אבל למעשה אני מתכוון לזה במובן הטוב ביותר, זאת השפה, סליחה אני אתקן, זאת פלטפורמה, שבנויה לשרוד שנים. זאת לא טכנולוגיה מגניבה שקמה שלשום, התפתחה לכיוונים שונים ומשונים, אלא סביבה מסודרת, מתוכננת היטב וגם היא מכילה "אי־נוחויות" הן לא מספיק קריטיות. עכשיו אני אפרט.
הסדר פשוט מובנה בשפה בצורה שלפעמים "מציקה" אבל מצד שני מאוד מקלה עליך. החל משמות הקבצים ומחלקות, צורה של הגדרת מתודות, התיעוד (JavaDoc) הסטנדרטי, הספציפיקציות המדויקות (ללא Undefined Behaviour). בקוד Java קל התמצא, קל לקרוא, קל לכתוב.
ניהול החריגות שחלק מהאנשים לא אוהבים ב־Java פשוט עושה סדר. אם צריך לטפל במשהו אתה לא תשכח. הן חלק מהחוזה שלך עם המתודה. לפעמים זה מציק (מה לעזאזל אתה צריך להתייחס ל־IOException כשאני יודע שיש קובץ וזה לא מעניין אותי כרגע), אבל בפועל זה גורם לך לכתוב בצורה הרבה יותר מסודרת.
פשוטות: אין בה תכונות מגניבות, אתה לא יכול לכתוב בשורה אחת חישוב מסובך כמו ב־Matlab, אתה לא תוכל לכתוב בשלוש שורות פונקציה מגניבה שתעשה משהו יפה, מצד שני, אתה יודע בדיוק מה קורה, ההתנהגות היא ברורה וקל להבין מה קורה.
עושר ה־API: אני חשוב שזה אחד הצדים חזקים ביותר של השפה: GUI, Unicode, Web, מתמטיקה, רשת, I/O ועוד אלף ואחד דברים וכל זה מובנה, עובד, ותואם לאחור. אתה יכול כתוב יישומים ענקיים בלי להזדקק לספריית צד ג'. אתה רוצה לשלוח חללית למאדים: תייבא org.marse ו־org.nasa.spaceship ותקרא למתודה "lunch".
הפצת תכנה: הקלות בה יכולתי לכתוב תוסף ל־ImageJ ולחבר אותו הייתה פשוט מעולה - אתה מוריד Class וזה "פשוט עובד". נכון, אם לוקחים תכנות כמו GIMP גם להם קל לכתוב תוסף ב־Python, אבל אתה לא תוכל תכתוב שום דבר רציני שדורש חישוב אמתי בו, לעומת זאת ב־Java המהירות קרובה הרבה יותר למהירות קוד ה־C או C++.
בדיוק בעזרת שפה (סליחה פלטפורמה) עם התכונות האלה אתה בונה מערכות שתשרודנה שנים על גבי שנים ותוכל תחזק אותם בקלות לאורך הזמן. בקיצור, זאת פלטפורמה מאוד לא מגניבה, אבל, אולי דווקא בגלל זה, היא תשרוד עוד שנים רבות.
שורה תחתונה, אני מאוד נהניתי לעבוד ב־Java.
