הבלוג של ארתיום
בלוג על לינוקס, תוכנה חופשית, מוזיקה, סלסה, ומה לא!
מאמרים בנושא תכנה ומחשבים.
שוחררה גרסת בטא ראשונה של CppCMS 2.0.0
שוחררה גרסת בטא הראשונה. השינויי העיקרי - לפי דרישת הקהילה זה מעבר ל־C++11 כברירת מחדל - מה שאפשר לנקות חלקים נכבדים מספריית booster הממשים פונקציונליות שהייתה חסרה ב־C++2003:
ביניהם:
- מצביעים חכמים
- תמיכה ב־threads
- שימוש ב־
std::error_codeונגזרותיו - החלפת
auto_ptrז"ל ל־unique_ptrועוד.
ראוי לציין שהגרסה הקודמת עבדה עם C++11 אבל לא ניצלה את היכולות שלה כמו למשל move-constructor וכד'.
כיוון שהשינויים לא ב־100% תואמים לאחור זוהי גרסת משמעותית מבחינת משתמשים.
חייב לציין שעל אף שינויים בחלק מה־APIים - כל הדוגמאות ואפליקציות שונות כגון הבלוג הזה עברו בנייה ללא שינווים בכלל.
בנוסף כיוון ש־python2.7 הגיע ל־End-Of-Life הסבתי את הקוד של unit-tests ושל ה־template compiler לתמיכה גם python2.7 וגם ב־python >= 3.5. חייב לציין שאני עדיין מתפלא מהשטות הזו של הסבת מחרוזות ל"unicode" במקום שימוש ב־utf-8 פשוט. למה להרוס לאנשים שאת הקוד הקיים?
בינה מלאכותית על ZX Spectrum
המחשב הראשון שלי היה ZX Spectrum. למדתי עליו לתכנת, למדתי לכתוב קוד אסמבלי, וגם את ההבנה איך מעבדים בנויים רכשתי שם.
הוא היה הכלי ששימש אותי בכתיבת סימולציות פיזיקאליות בזמן שלמדתי בבית ספר עם דגש בתחום פיזיקה ומתמטיקה. אפילו אחי הגדול שלמד באוניברסיטה כתב עליו חישובים מתמטיים מסובכים לטובת הלימודים. זו הייתה האהבה הדיגיטלית הראשונה שלי.
היום אני עוסק בתחום בבינה מלאכותית ומשתמש בכרטיסים גרפיים חזקים ביותר שהביצועים שלהם נמדדים ב־Terra FLOPS. אבל לאחרונה נתקעתי בסימולטור של ZX Spectrum ועלה במוחי רעיון. האם אפשר לקחת את המשימות שאני עושה היום ולעשות אותה על המחשב של אז?
אז לקחתי את ה-Hello World של למידה חישובית זיהוי ספרות בכתב היד והחלטתי לממש את זה ב-ZX Spectrum.
להלן התוצאות:
https://github.com/artyom-beilis/zx_spectrum_deep_learning
ניתן למצוא מאמר מלא באנגלית והסברים מלאים על התהליך כאן:
http://blog.cppcms.com/post/125
CppCMS עובר מ-LGPLv3 ל-MIT
היום עדכנתי רישיון של CppCMS ל-MIT. הגרסה הקרובה 1.2 תשוחרר עם רישיון מעודכן
ההחלטה נובעת ממספר סיבות:
- רצון להגדיל נתח השוק של CppCMS ולהקל על כניסה של משתמשים חדשים
- להביא יותר מפתחים לפרויקט
לשרת את כל אתרי החדשות בארץ בעזרת... CppCMS
אני לא יודע אם שמתם לב, אבל בשנה האחרונה קצב הפיתוח של תשתית CppCMS ירד בצורה ניכרת. ריכזתי את מרבית המאמצים במערכת פרסום מיוחדת הבנויה על תשתית ה־CppCMS שפותח עבור לקוח.
הפרויקט נקרא ליניקום.
היום, כשליניקום כבר פעיל זמן רב ומתוחזק ע"י צוות מורחב, אני אוכל להקדיש יותר זמן לתשתית CppCMS עצמה.
מספר מילים על "ליניקום":
"ליניקום" הוא מנוע שמביא פרסומות תלויות תוכן ומותאמות למשתמש לאתרים שונים בקלות רבה. מרבית אתרי החדשות הגדולים בארץ משתמשים בשירותי ליניקום, ביניהם: ynet, הארץ, מאקו, Jerusalem Post, ואללה ועוד רבים אחרים כולל מספר אתרים גדולים בחו"ל.
להלן כמה עובדות מעניינות:
- ליניקום מבוססת על טכנולוגית CppCMS
- המערכת משרתת כ־10,000,000 פניות המותאמות למשתמש ביום - קרי כ־115 פניות בשניה.
- בשעות העמוסות הקצב מגיע לכ־160 פניות בשניה.
- השרת מייצר תעבורה יוצאת ממוצעת של כ־11 מגאביט בשניה.
- צריכת זיכרון הכוללת של המערכת (שרת וואב, בסיס נתונים, יישום, מערכת ההפעלה) הוא בסביבות 360MB
- העומס הממוצע על המעבדים הוא כ-5%
- השרת רץ על c1.medium instance בודד ב־Amazon EC2
המערכת רצה מאחורי lighttpd ומשתמשת ב־PosgreSQL לשמירה וניהול הנתונים בצורה אינטנסיבית, עם זאת, מרבית הנתונים הנדרשים בזמן אמת שמורים ומנוהלים בזיכרון.
כמעט כל פניה לשרת דורשת עיבוד נתונים על מנת לספק פרסומות מותאמות אישית, מבחינה טכנית, זה אומר שלא ניתן לעשות "מיקור חוץ" של הפניות האלה לקבצים הסטטיים וכל פניה של כל לקוח צריכה להיות מטופלת בנפרד.
מערכת הפרסום הזו, היא הדוגמה הקלאסית לשימוש בטכנולוגיית CppCMS - מערכת שצריכה להיות מהירה ואפקטיבית. מערכת שמסוגל להתמודד עם עומסים גבוהים ולעתים חריגים ללא בעיות ולספק איכות השירות גבוהה ביותר.
שימוש בנתונים השמורים בזיכרון, ניהול נתונים שלא יכולים להיות שמורים בזיכרון מטמון - זה המקום בו יכולות CppCMS באות לידי ביטוי במלואן. יכולת גדילה גבוהה עם דרישות תחזוקה מינימליות, אמינות גבוהה - האם אלה שמאפשרים לדאוג לצד העסקי בלי לחשוב על בעיות ביצועים אפשריות.
שעון קיץ בישראל ומחשבים
ביום ראשון האחרון, חצי מדינת ישראל התעוררה עם שעונים לא נכונים.
כולנו מוכנים לכוון את השעונים שלנו כשיש מעבר לשעון חורף, בודקים פעמיים יומנים וזמנים, מסתכלים על שעונים וכד'. אבל מה עושים שימים בהם לא התשנה שעון - אלא היה אמור להשתנות השעון - אף אחד לא שם לב.
בזיון. מרבית הפצות לינוקס לא הספיקו לעדכן את tzdata, למשל לא Debian ולא Ubuntu יציבות קיבלו איזורי זמן נכונים (גם בעדכונים אחרונים), העדכון האחרון של Red Hat גם הוא יצא ממש לא מזמן. כמובן גם Windows לא הספיקו להוציא עדכונים - כך שגם אשתי שלא משתמשת בלינוקס התעוררה עם שעון לא תקין במחשב שלה - והוא תמיד מעודכן אצלה עד לדקה האחרונה.
אני כמובן כבר לא מדבר על יישומים שמנהלים את IANA Time Zone Database בעצמם, יישומים זניחים כמו Java או ICU וכד.
אז מה לדבר על טלפונים סלולריים? יש כאלה האשימו בבזיון את חברות הסלולר... אבל נדמה לי שבעיה קצת יותר עמוקה.
עדכון החוק האחרון היה ביולי 2013 - אז האם אפשר להאשים את מאות (אם לא אלפי) האנשים והארגונים האחראים על עדכונים שוטפים שלא הספיקו להפיץ את עדכוני איזור הזמן האחרונים? האם אפשר להאשים מיליוני משתמשים בישראל בכך שלא התקינו את העדכונים האחרונים (אם הם היו בכלל)?
התשובה היא: הבזיון האמתי הוא לא אותם האנשים אלא החקיקה חפוזה שלא באמת מתחשבת בהשלכות. כנראה לא היה מי שהסביר לח"כ היקרים שלנו ששינוי איזור זמן זה לא בדיוק הזזת מחוגים בשעה המתאימה. (או הסבירו אבל אף אחד לא הקשיב או העדיף שינוי פופליסטי)
