מאמרים בנושא ‏פוליטי‏.

משפטנים מונעים בדיקות בנתב"ג?

ב־יום שלישי, 19 בינואר 2021, מאת ארתיום; פורסם תחת: פוליטי; ‏0 תגובות

טענת תומכי נתניהו: "משפטנים מנעו בדיקות בנתב"ג".

האם יש בסיס לטענה: אכן, במדינת ישראל למטופל יש זכות להימנע מטיפול. למשל: גם זכות לסרב לקחת חיסון או להיבדק ע"י רופא.

אז האם יש אמת בזה שמשפטנים מונעים בדיקות?

אז שרת המשפטים לשעבר טוענת לאחר התייעמות עם משפטנים כי יש אמת מסויימת בטענה זו. אבל גם יש מעקף קל מאוד! מי שלא רוצה להיבדק שיילך לבידוד במלונית (ואז כמובן כולם יעדיפו לעשות בדיקה)

האם מה שאיילת שקד אמרה זה שטויות או שיש לזה בסיס משפטי?

מדינה יכולה לדרוש ואף לאכוף בידוד ואף במתקנים (מלוניות)- למעשה הכנסת נוסעים שחוזרים מחול למלוניות חוקית לחלוטין - עובדה

גם המדינה אומרת אפשר לקצר בידוד קורונה במידה ומבצעים בדיקות - עובדה מקצרים מ־14 ל־10 ימים בכפוף לבדיקות - עובדה.

אז האם יש פתרון משפטי טריוויאלי לסוגיה - גם למי שאינו משפטן זה ברור לחלוטין - ישנו. אז שיפסיקו לבלבל את המוח עם מנדלבליט. מה שגם אין לו גם שום אינטרס - הרי זה לא קשור בביבי.

1984 הדיגיטלי

ב־יום שישי, 15 בינואר 2021, מאת ארתיום; פורסם תחת: תכנה חופשית, אינטרנט, תכנה ומחשבים, פוליטי; ‏5 תגובות

בעקבות פרשת טראמפ, החלטתי להבין מה קרה שם בגבעת הקפיטול. לא מהפרשנים אלא מהמקור. מה הייתה ההסתה לכאורה שגרמה להמון משולהב להתפרץ. פתחתי גוגל: trump capitol speech, הגעתי למלא פרשנויות אבל לא למקור. שיניתי גרסאות החיפוש אותה תוצאה... מוזר. פתחתי bing בקישור השני מצאתי וידאו מלא. זה צרם לי אבל המשכתי הלאה. ראיתי ש־twitter החזירו את החשבון לעת עתה.

היום מדברים בחדשות שהחשבונו נחסם לצמיתות. מעניין. Googe: twitter trump. מגיע לעשרות כתבות של חדשות על חסימת חשבון - אבל לא הקישור לחשבון עצמו. הפעם אני פותח bing במידי ובקישור הראשון אפשר למצוא את חשבונו החסום - ממקור ראשון. הפעם האסימון נפל.

1984 מויקיפדיה

זוכרים את תפקידו של וינסטון ב־1984? הוא היה אחראי על שיפוץ עיתונים ישנים ומחיקת היסטוריה לא רצויה. אם לא קראתם את הספר עד עכשיו - הזמינו אותו מיד. אז מסתבר גם גוגל התאימו את המציאות. הרי זה ידוע - אם אתה לא בגוגל אתה לא קיים! אחד כלי המחקר האינטרנטי - שנותן לנו בעצם גישה לאינסוף מידע ודיעות, עוזר למצוא מקורות הוא מונע את המידע.

עד היום לא הסתמכתי על כלי תקשורת אחד כדי לגבש עמדה על משהו חשוב - כי ידוע לכל כלי תקשורת יש אג'נדה משלו. לכן תמיד הסתכלי במספר דיווחים משני צידי המתרס. ידיעות וישראל היום. ערוץ 13, 12 ו־20 ואם הנושא חשוב באמת הייתי מחפש את המקורות - למשל קראתי את פסק דינו של אלאור אזריה. צפיתי בשידורי הבג"ץ בנושא חוק הלאום. כי לא סמכתי על פרשנויות.

אבל עד עכשיו הנחתי שחיפושים בגוגל יביאו אותי לתוכן הרצוי. מסתבר גם פה - אין להסתמך על ספק יחיד. תארו לעצמכם אם בחיפוש בגוגל אחרי פרשת תיק 4000 או המימד החמישי - כל התוצאות הראשוניות היו מביאות אותי ל"אין כלום כי לא היה כלום" או להפך "הינה הוכחה לשחיתות"... כוח עצום. כוח משחית!

ובעיקר מטריד...

טוב, מזל שכבר פיתחתי הרגלי הצלבת מקורות. עכשיו אצטרך גם להצליב מנועי חיפוש. האמת לא ציפיתי. ציפיתי שאין לצפות לפרטיות מגוגל או פייסבוק. אבל לא ציפיתי להטיה מכוונת שלא קשורה לנושאים מסחריים כמו קידום מוצרים.

טוב אז מאין תבוא הישועה? bing? duck-duck-go? yandex? יש עוד אלטרנטיבות?

מישהו מכיר מנוע חיפוש מבוסס FOSS?

התמונה נלקחה מויקיפדיה

רשת חברתית חופשית או פעם זה היה אחרת

ב־יום ראשון, 10 בינואר 2021, מאת ארתיום; פורסם תחת: תכנה חופשית, אינטרנט, תכנה ומחשבים, פוליטי; ‏5 תגובות

לאחרונה חסמו לדונלד טרמפ את חשבון הטוויטר שלו. לא אתייחס כאן לסוגיית חופש הביטוי ואם התנהגותו של טרמפ הולמת פחות או יותר מהציוצים של חומייני, פוטין או רבים וטובים אחרים. הרי מדובר בפלטפורמה פרטית של חברה פרטית שזכותה להחליט על תנאי השימוש שלה ולקבוע את האג'נדה שלה. כך גם פייסבוק ועוד כלים נפוצים אחרים.

בסופו של דבר אנחנו נקבע במה נרצה להתשמש ונצביע ברגליים בעד או נגד התנהגותה של חברה כזו או אחרת.

אבל מה... אנחנו בעצם נעולים. אם אין לך twitter או facebook או פלטפורמה נפוצה אחרת אתה לא תגיע לקהל היעד שלך. בעצם מספר רשתות חבריות שולטות בשוק ובעלות כוח רב בהשפעה על דעת הקהל וחשיפה של אנשים כאלה ואחרים. זה לא חדש. עוד מתחילת עידן הפייסבוק ראיתי כיצד הוכחדו מספר טכנולויות של רשתות חברתיות של פעם. כי באמת פייסבוק נתן פלטפורמה זמינה ונוחה ובעלת רף כניסה מאוד־מאוד נמוך למשתמש קצה. אבל מה האלטרנטיבות שהיו ונכחדו?

בלוגים

פעם אנשים שרצו להגיד משהו כתבו בלוגים. בלוגרים אחרים הגיבו לכתבות אחרות. ציטטו וקיבלו ציטוטים של אנשים אחרים. היה מנגנון מבוזר שאפשר לקשר בין הבלוגים. היה נהוג שבלוגר שמגיב לבלוג של מישהו אחר משאיר את הקישור לבלוג שלו. חלקם ניהלו מקבצי rss-feed של בלוגים שעקבו אחריהם.

מוכר? נכון - זה ממש כמו פייסבוק! רק במספר הבדלים

הקמת בלוג הייתה עניין לא טריוויאלי שדרש רצינות חשיבה וכתיבה יחסית מסודרת

בד"כ אנשים לא פרסמו "מאמרים" בסגנון

בוקר - 16 גרביים - אף זוג 😕

ייצור חבילות גרביים בה כל זוג שונה מאחרים צריכה להיות מוגדרת בחוק כהתעללות בבני אדם

אלא השקיעו בתוכן איכותי. ומה הקמת בלוג לא הייתה עניין מסובך אבל גם לא משהו פשוט.

היה קשה ליצור קשרים חברתיים

היה הרבה יותר קשה להגיע לכל החברים שלך שהיו מתעניינים בדעות שלך (גם אם אלו דעות על גרביים). בפייסבוק אוטומטית, חלק ניכר ממכריך עם גם העוקבים שלך. בבלוגים היה צריך לגרום לאנשים אחרים להוסיף אותך ל־rss-feeder שלהם - וכמובן שרוב רובם לא ניהלו כאלה.

ברוב הפלטפורמות הפתוחות התוכן היה שלך

אם פתחת בלוג ב־wordpress יכולת להוריד את התוכן/גיבוי בכל רגע ולהעביר אותו לשרת wordpress פרטי - זה אומנם לא שיטה פשוטה למשתמש ביתי, אבל כל דמות חשובה ומשפיעה הייתה יכול לעשות זאת. ולכן הדרך היחידה להוריד את הבלוג מרשת היה בעזרת צו בית המשפט - לטוב ולרע.

פורומים

לפני קצת יותר מעשור פורומים היו בשיאם. אפשר היה ליצור קבוצות דיון. אנשים הסתכלו וכתבו. פורומים היו מנוהלים בצורה זו או אחרת.

ההקמה של פורומים הייתה קשה ומסובכת (עשיתי זאת פעם). אבל אפשר היה גם להקים פורום בפלטפורומות פתוחות אבל זה היה פחות נפוץ.

גם זה פייסבוק הרג - והאמת לא הביא תחליף ראוי. כדוגמה שכאבה לי אישית - היו מספר פורומים בתחום סלסה בארץ עם תוכן איכותי מעניין ודיונים מרתקים. כולם כמובן נמחקו הוזנחו לאחר הופעת פייסבוק.

אז מה אפשר לעשות מלבד לדבר על זכרונות הימים שעברו?

  1. להחזור ולכתוב בפלטפורמות פתוחות כמו בלוגים ולהפנות אליהם מפייסבוק טוויטר ורשתות אחרות על מנת שהתוכן יישאר פתוח ויהי מה.
  2. להקים פרוטוקולים וסטנדטים להחלפת מידע ביו הבלוגים וייבוא/ייצוא מידע. כבר יש תשתיות לזה ופרוטוקולים קיימים - צריך לחדש ולהתאים אותם לדור הנוכחי
  3. לתת לשוק להקים פלטפורומות מתחרות שעובדות על בסיס המידע החופשי והזמין שיהיה

    • קל להתחיל - לכל אחד
    • לק לעבור מפלטפורמה אחת לשניה - על ידי דרישה לעמידה בתקנים חופשיים ומבוזרים

מי מרים ו/או הרים כבר את הדגל?

שעון קיץ בישראל ומחשבים

ב־יום שני, 9 בספטמבר 2013, מאת ארתיום; פורסם תחת: תכנה חופשית, תכנה ומחשבים, פוליטי; ‏8 תגובות

ביום ראשון האחרון, חצי מדינת ישראל התעוררה עם שעונים לא נכונים.

כולנו מוכנים לכוון את השעונים שלנו כשיש מעבר לשעון חורף, בודקים פעמיים יומנים וזמנים, מסתכלים על שעונים וכד'. אבל מה עושים שימים בהם לא התשנה שעון - אלא היה אמור להשתנות השעון - אף אחד לא שם לב.

בזיון. מרבית הפצות לינוקס לא הספיקו לעדכן את tzdata, למשל לא Debian ולא Ubuntu יציבות קיבלו איזורי זמן נכונים (גם בעדכונים אחרונים), העדכון האחרון של Red Hat גם הוא יצא ממש לא מזמן. כמובן גם Windows לא הספיקו להוציא עדכונים - כך שגם אשתי שלא משתמשת בלינוקס התעוררה עם שעון לא תקין במחשב שלה - והוא תמיד מעודכן אצלה עד לדקה האחרונה.

אני כמובן כבר לא מדבר על יישומים שמנהלים את IANA Time Zone Database בעצמם, יישומים זניחים כמו Java או ICU וכד.

אז מה לדבר על טלפונים סלולריים? יש כאלה האשימו בבזיון את חברות הסלולר... אבל נדמה לי שבעיה קצת יותר עמוקה.

עדכון החוק האחרון היה ביולי 2013 - אז האם אפשר להאשים את מאות (אם לא אלפי) האנשים והארגונים האחראים על עדכונים שוטפים שלא הספיקו להפיץ את עדכוני איזור הזמן האחרונים? האם אפשר להאשים מיליוני משתמשים בישראל בכך שלא התקינו את העדכונים האחרונים (אם הם היו בכלל)?

התשובה היא: הבזיון האמתי הוא לא אותם האנשים אלא החקיקה חפוזה שלא באמת מתחשבת בהשלכות. כנראה לא היה מי שהסביר לח"כ היקרים שלנו ששינוי איזור זמן זה לא בדיוק הזזת מחוגים בשעה המתאימה. (או הסבירו אבל אף אחד לא הקשיב או העדיף שינוי פופליסטי)

שתפו... אל תסתכלו

ב־יום שבת, 19 בינואר 2013, מאת ארתיום; פורסם תחת: כללי, פוליטי; ‏0 תגובות

לאחרונה שמתי לב לתמונה שמסתובבת אי שם ברחבי פייסבוק...

הינה הקישור

היא זכתה לכ־3.5 אלף שיתופים. מעניין כמה מתוכם טרחו להסתכל על התמונה ולזהות שזה פוטושופ, אפילו לא כל־כך איכותי:

  1. חתיכת צינור נעלמה
  2. אפשר להבחין בקלות צבע רקע טיפה שונה מסביב "גיל חצי שניה"

עצוב שכל־כך הרבה אנשים משתפים בלי לחשוב אפילו שתי שניות אם זה הגיוני.

העמוד הבא

דפים

נושאים