הבלוג של ארתיום
בלוג על לינוקס, תוכנה חופשית, מוזיקה, סלסה, ומה לא!
מאמרים בנושא הכל מלבד מחשבים.
שביתת נשק עם מחבל מתאבד
לפני מספר ימים קפץ ב־YouTube קטע מוכר מהרצאה של ג’ורדון פיטרסון המדברת על ההגיון ומעשי הזוועה. שורת המחץ בתרגום חופשי הייתה: אם אתה לא יודע מה המטרה, תסתכל לאן המעשים מובילים ואז תסיק שהתוצאה היא בעצם היא המטרה.
התוצאה והמטרה של מעשי הטרור היא מאוד פשוטה – רצח, מוות, הרס, גהנום עלי אדמות.
חשבנו לתומנו כי האוייב מורתע. כי אפשר להגיע עם חמאס הסכם חודייביה – כלומר לגרום לו לחשוב שאין לו כל סיכוי לנצח.
הרי לכל אדם שחושב בהיגיון ברור שהטבח הזה הוא למעשי סופו של חמאס. לא היום. לא מחר, אבל הארגון כבר בן־מוות. הוא עדיין קיים, מסוכן ופעיל, אבל זה נגמר. כמו שאל־קאעידה נגמרה אחרי פיגועי 11 בספטמבר ודאע"ש אחר מעשי הזוועה שלהם.
המעשה ההגיוני היה יכול להיות להיכנס לבסיס צבאי ולחטוף קבוצת חיילים ולהכריז עליהם כשבויי מלחמה. מעשה כזה היה יכול להיות גם קלף מיקוח חזק וגם הייתה לו לגיטימיות צבאית.
אבל זאת לא המטרה שלהם! המטרה שלהם היא אחת והיחידה – הרס, רצח וזוועה – וגם לפגוש את אללה בדרך. לכן, זה מה שהם עשו. לכן, אי אפשר להגיע אפילו לשלום חודייביה עם ארגון כזה. כמו שאי אפשר להגיע להסכם שביתת נשק עם מחבל מתאבד.
פשעי 7 באוקטובר הם מעשי של הרס והתאבדות ברורים. ובעזרת השם וצה"ל הם יפגשו את אללה בהקדם.
כשאתה לא החלק מהסלסה אלא סלסה היא חלק ממך
לפני מספר שבועות, בשיחה על קונגרס הסלסה, אדית (אשתי) אמרה לי: "אנחנו לא חלק מסלסה, אלא סלסה היא חלק ממנו". בהתחלה לא ירדתי לסוף דעתה, לקח לי הרבה זמן לעכל ולהפנים את המשפט ויותר חשוב מזה, להבין עד כמה הוא נכון!
כל רקדן סלסה עובר מספר שלבים:
- שלב התעניינות: אתה הולך למועדון אחד, לוקח שיעורים, לאט־לאט משתפר.
- שלב התמכרות והכחשה: אתה הולך לפחות פעם--פעמיים בשבוע לסלסה, אתה מכיר את רוב המועדונים המרכזיים והקהל שלהם באזור המגורים שלך. סלסה הופכת לתחביב העיקרי שלך.
- שלב התמכרות קשה: אתה הולך לפחות לאחת הסדנאות שכל סלסרו "חייב" להגיע אליהן: "מיומנות הובלה", "מוזיקה וקצב", "לידי־סטייל", "קורס מדריכי סלסה". אתה מבלה לפחות פעמיים בשבוע במועדון סלסה ולפחות פעם אחת בשבוע נשאר בו עד 2--3 בלילה. לפעמים אתה חוזר הביתה בבוקר. בעבודה כבר כולם התרגלו, שיש ימי השבוע שבבוקר "אין עם מי לדבר".
ניתן למצוא את השלבים האלה בהרבה כתבות באתרי סלסה שונים. מה שכן, רוב הכתבות האלה מתעלמות מהשלב האחרון... כי בד"כ הוא הרבה פחות מעניין:
יש כאלה נמאס להם, זה עבר להם והם מסתכלים לאחור בלא געגוע; יש כאלה שהופכים את זה למקצוע שלהם; ויש כאלה שהם יוצאים מסצנת הסלסה: אתה לא תראה אותם במועדון בכל יום רביעי, אתה לא תראה אותם כותבים בפורומים, אתה לא תרים אליהם טלפון להגיד: "היי, מחר יש הופעה במועדון ב', אתם באים?"; אבל... עדיין, כשיש זמן והזדמנות נוחה הם יוצאים למועדון זה או אחר לרקוד שעה--שעתיים, כשמתכננים חופשה מסודרת מסתכלים על פסטיבל סלסה קרוב כדי לשלב חופשה עם אחד מהתחביבים שלהם, "מכרי־הסלסה שלהם" שנמצאים בשלב 3, רואים אותם כ"נוטשים" ובכלל, לא רואים אותם הרבה.
הם כבר לא חלק מסצנת הסלסה, אבל עולם הסלסה הוא חלק בלתי נפרד מהם. זהו אולי השלב האחרון והחשוב ביותר של כל סלסרו... כי סלסה, לא יכולה להיות חלק מרכזי בחיים שלהם, אלא אם אתה הופך אותה למקצוע. אבל, היא כן יכולה להיות חלק חשוב בחיים, יחד עם הרבה דברים חשובים אחרים.
למעשה, השלב הזה הוא השלב החשוב ביותר בהתפתחות של סלסרו --- כי הוא מראה: "האם באמת סלסה וריקוד חשובים להם". רק, בניגוד לשלבים הקודמים, זה קורה בפרופורציות סבירות בהתאם לאילוצים של חיי יום־יום שכל אחד צריך לחיות אותם.
פיג'ו 206... מה דעתכם?
שלום,
אני מחפש פיג'ו 206 של שנות 2000-2002 ידנית.
מה דעתם על האוטו? עד כמה היא אמינה? עד כמה יקרה בתחזוקה? האם מומלצת?
כרגע יש לי 205 שנת 94 שאני די מרוצה ממני מבחינת האמינות, שאלה עד כמה 206 המשיכה את המסורת?
הערה: ראיתי רכבים שלרוב רצו 150,000.
תודה!
מחשבות על המלחמה, או כל עם זוכה לממשלה שמגיעה לו...
נגמרה המלחמה
האמנם? התוצאות החיוביות של המלחמה הזו הם:
- צה"ל הראה שהוא מסוגל לפעול בצורה יעילה ואפקטיבית, החזיר את הרתעה במידה מסוימת.
- שורות חמאס הידללו
- חוסלו כמה בכירים בחמאס
- ירי הרקטות הופסק לעת־עתה...
אבל, זהו בערך.
- חמאס עדיין שולט ברצועה.
- דרכי הברחת נשק לרצוע לא נחסמו --- כמה זמן ייקח לחפור עוד מנהרות? (אל תשכחו שהם אמצעי הכנסה מעולה).
- גלעד שליט עדיין בשבי
- הפסקת אש חד־צדדית נותנת כל לגיטימציה אפשרית לחמאס לטעון לניצחון מורלי שלהם (ראיתם מישהו בהיסטוריה דבר כזה "הפסקת אש חד־צדדית?").
בקיצור, לממשלה הזו אין "ביצים" וכנראה גם רצון להשלים את המשימה שכמעט כל אזרח מדינת ישראל ואנשי הצבא חפצים בה: הפלה של חמאס או לפחות חסימה של אפשרות להתחזקותו העתידית.
מתי ערוצי תקשורת יפסיקו לשתף פעולה עם האויב?
כמה אפשר להראות צילומי וידאו ותמונות של ערוצים המראים כמה הם מסכנים. דוגמה קלסית --- מראים בית הרוס, ללא קירות, קרבנות תחת הריסות ויוצרים תחושה שכל רצועת עזה כזו, שכל תושביה נשארו ללא גג ולמעשה "צה"ל הוא פושע מלחמה..."
איזה יופי... רק אני מתבלבל? זה אל־ג'זירה או ערוץ 2?
אולי מספיק? כשמסתכלים קצת שמאל וימינה מזהים למעשה שזה בית או שניים הרוסים בשכונה מסודרת ומשלמה, כשמראים תמונות של נוף כולם רואים בתים עומדים בשלמותם. (טוב לא כולם, יש פה ושם הרוסים).
כנ"ל כמה אפשר להראות תמונות של בכי של תינוקות פלסטיניים שנותרו ללא הורים וכד'. אני לא רוצה להגיד שהכול שם מפוברק... אם כי אני מתקשה מאוד להאמין לתמונות באדיבות רוייטרס הידועים ביצירת "תמונות תיעודיות".
אז אולי מספיק לנסות לגרום לנו "רגשות אשמה" על זה שהגנו על הבתים שלנו? לא נראה לי שהבועה התל־אביבית תתפוצץ ללא נפילה של איזה גראד באמצע "דיזינגוף סטנר" (טפו־טפו־טפו, חס־וחלילה, חמסה, חמסה) אם כי, גם זה לא בטוח.
אולי מספיק להציג את העם הפלסטיני המסכן --- הם בחרו בחמאס, הם בישלו את הדיסה שיאכלו אותה! צה"ל עשה הכל כדי להגן על אזרחים. ראיתם צבא אחר בעולם שמתקשר ומודיע שבעוד חצי שעה תיפול פה פצצה? אני לא.
האם ידענו שזה יבוא?
לפני כשלוש שנים בוצע "התנתקות" --- בעיקר התנתקנו מכל שכל ישיר --- עזבנו פילדלפי, עזבנו אנשים שעודדו להתגורר שם, בעיקר התנתקנו מלחשוב והסתגרנו בבועה של "עצמנו היפי נפש"... כמה קל להיות פציפיסט.
האם ידענו אז שנחזור לעזה? התשובה היא כן.
- כבר אז אמרו שחמאס יתחמש ויגיע לאשדוד ואשקלון (למעשה הוא הגיע אפילו קצת יותר רחוק)
- כבר לפני שנתיים נלחמנו בשתי החזיתות --- הלבנונית והדרומית
- כבר לפני שנתיים אמרו שחמאס "מתחזבל"
אז למה הופתענו? כנראה שהיה נוח לחשוב שהכול יהיה בסדר... כרגיל העם הזה מאמין שיקרא הנס והכבשה תשב ליד הזאב (רעב). כרגיל חשבנו על מספר תרחישים וכמה מפתיע התרחיש הגרוע קרה.
מסתכלים לעתיד
מה אומרים היום?
- ייתכן שחמאס יתחמש שוב, ייתכן שלא...
- ייתכן שהם שוב ישגרו עלינו טילים, ייתכן שלא...
- ייתכן שהאסלאם הקיצוני יתחזק ברצועה, ייתכן שחמאס ייפול בעצמו.
- ייתכן שמחר יהיה שלום בכל העולם.
אז מה ההיסטוריה מלמדת? טוב, ברור... אבל כנראה לא לממשלה שלנו.
כפי שכתבתי לעיל: "כל עם זוכה לממשלה שמגיעה לו" (אני חייב להיזכר מאיפה הציטוט הזה). נראה שגם אנחנו, עם שאוהב אשליות --- זכינו לממשלה שמגיעה לנו. ממשלה של אשליות.
מחשבות לעתיד
- תיזכרו מי ביצע התנתקות ואיך הוקמה קדימה
- תיזכרו איזו מפלגת שמאל גדולה בראשות אהוד ברק תמכה במהלך הזה.
- תיזכרו את ההיסטוריה
אני מקווה שתחליטו נכון בקלפי בבחירות הקרובות. העיקר שנלמד מטעויות של עצמנו, אם אנחנו כבר לא מסוגלים ללמוד מטעויות של אחרים.
מזל טוב... או לא עוד "החברה של ארתיום"
בד"כ אני לא נוהג לספר על אירועים אישיים בבלוג הזה, אבל האירוע כל־כך חשוב ומשמח שהחלטתי לשתף את קוראי הבלוג שלי.
אתמול, אני ואדית עמדנו מתחת לחופה ובאנו בברית הנישואין.
מגיע לנו מזל טוב!
