מאמרים בנושא ‏אסטרונומיה‏.

מקוביות לכוכבים

ב־יום ראשון, 21 במרס 2021, מאת ארתיום; פורסם תחת: תכנה חופשית, פיתוח, תכנה ומחשבים, אסטרונומיה; ‏0 תגובות

לאחרונה רכשתי טלסקופ פשוט וחזק וצללתי לתחום שעניין אותי עוד מילדות - אסטרונומיה. בתור מתחיל אחת הבעיות הקשות ביותר זה למצוא את גרמי השמיים שאתה מעוניין לצפות בהם. מובן שיש לא מעט אפליקציות "פלניטריום" חופשיות וסוגרות כמו Google SkyMap שמקלות על החיפושים. בסופו של דבר זה לא מסובך למצוא בשמיים משהו בהיר כמו ירח, כוכב לכת או קלאסטר פליאדות - כי גם בתוך העיר רואים את הדברים הבהירים ביותר.

הבעיה זה למצוא את הדברים שעמומים יותר - שבשבילם קונים טלסקופ בקוטר גדול - שיאסוף הרבה אור. אז איך מוצאים מה שלא רואים בעיניים? יש מספר שיטות:

  1. לקנות טלסקופ עם חצובה רובוטית שתדע לכוון אותך לכל גרם שמיים שתרצה תמורת סוכם לא סימלי. בשביל חובב אסטרונומיה מתחיל מדובר בסוכם כסף לא מבוטל.
  2. זה להשתמש בשיטת star hopping.

אז במה מדבור?

הרעיון זה למצוא נקודות ייחוס - כוכבים שקל לזהות ולזוז מהם בכיוון הרצוי. לדוגמה:

כלב גדול

אם רוצים למצוא קלאסטר M41 (שמסומן בעיגול צהוב) אז אפשר למצוא את סיריוס ואת אדרה ולכיוון את הטלסקופ למיקום של 1/3 ו־2/3 ביניהם. כמובן שזה דורש: (א) שבסביבת האוביקט שאתה מחפש יהיו כוכבים בהירים וקלים לזיהוי. (ב) שנקודות ייחסו יהיו קלות להערכה בעין. שיטה זו דורשת גם הרבה מיומנות וגם שמיים חשוכים יחסית כדי להקל על הניווט מה שלא תמיד מתאפשר בתנאי העיר.

ומה לגבי אפליקציות כמו SkyMap הרי הן יודעות לכוון אותך למקום הרצוי? הבעיה שלסנסורים של טלפון יש שגיאה המגיע עד כ־5 מעלות בערך בעוד ששדה הראיה של טלסקופ טיפוסי למתחילים נע בין 1.0 ל־2.5 מעלות. אבל זו רק חצי בעיה. השגיאה של המצפן יכולה להגיע עד עשרות מעלות. מה שהופך כל תוכנות הפלנטריום לא רלונטיות לכיוון מדויק של הטלסקופ אלא רק להערכה כללית של כיוון הצפייה.

אז עלה בראשי רעיון

אומנם הסנסורים לא מדויקים אבל לטלפון יש גם סנסור gyro. אפשר לקרוא אותם בעזרת Device Orientation Event ואז אם במקום למדוד את הכיוון האובסולטי למדוד את השינוי נוכל להגיע לדיוק יותר גבוה! גם בציר גובה בגם בציר הכיוון (מצפן)

כיוון שאני מעולם לא פיתחתי אפליקציות אז בחרתי לעבור עם WebApi ולממש הכל ב־JavaScript. בצורה זו אוכל בקלות לבנות אפליקציה גם ל־Android וגם ל־iPhone (כי הרבה חובבי אסטרונומיה אוהבים iPhoneים). בסה"כ מדובר בקצת גיאומטריה חישובית וגם בבסיס הנתונים.

כיוון שהתכוונתי לבנות אפליקצית קוד פתוח אז יכולתי לדוג קוד פחות או יותר מכל מקום כולל מכוסה ב־GPL. ומצאתי

כל מה שנשאר לי זה להמיר את ה־csvים ל־JSON להמיר כמה פונקציות חישוביות מ־python ל־javascript ולהסתבך בהרבה טרנספורמציות לינאריות. וכמון לכתוב גם UI נחמד.

אז הנה התוצאה: https://artyom-beilis.github.io/skyhopper.html לטלפון חכם בלבד.

וכמבו הנה הקוד: https://github.com/artyom-beilis/skyhopper

אז איך זה עובד?

  • אתה מחבר את הטלפון לטלסקופ
  • מכוון אותו לכוכב שקל לזהות
  • מבצע איפוס ע"י לחיצה על כוכב שכיוונת אליו במפת הכוכבים על המסך
  • בוחר את המטרה בה אתה מעוניין לצפות
  • מזיז אל הטלסקופ בהתאם להוראות והאפליקציה מודדת את התזוזה ונותנת משוב - מודדת את שינוי הזווית בגובה וברוחב הנדרש ומכוונת אותך ליעד!

בדקתי את האפליקציה כבר מספר לילות ובד"כ מגיע בדיוק למטרה! לפעמים הג'ירו מאבד כיוון אבל בכל מקרה מומלץ לבצע איפוס לפני כל תזוזה לאובייקט חדש.

כך הצלחתי למצוא מספר לא מבוטל של גרמי שמיים בתנאי עיר שבכלל לא חלמתי למצוא אותם לפני!

מסקנות מתחום כתיבת הקוד

זו נראה לי הפעם הראשונה שהשתמשתי במספר רב של מקורות שאפילו מופיעים תחת רישיון GPL. מה שׁזירז את הפיתוח בצורה דרמטית. קיבלתי מהר משוב מאנשים בתחום אסטרונומיה שעזרו לי לשפר את הממשק עם הצעות מאוד נכונות. כל זה אפשר לי להגיע לתוצאה די מוגמרת תוך מספר ערבים

העמוד הבא

דפים

נושאים