הבלוג של ארתיום
בלוג על לינוקס, תוכנה חופשית, מוזיקה, סלסה, ומה לא!
מאמרים בנושא לינוקס.
הפצה? למי איכפת. האמת שכן
אני יודע שימי מלחמת הפצות לינוקס כבר פחות מעניינים - כי כולם בסופו של דבר +/- אותו הדבר. אבל החלטתי להיזכר מה הייתה הדרך שלי.
התחלתי עם Fedora 3 - הנתנה לי הרגשה מה זה לינוקס מודרני (אז). אבל מהר מאוד התייאשתי - כי הרעיון לשדרג כל 6 חודשים להפצה חצי יציבה - כי זו מעבדתי ניסויים של Red Hat - לא קסם לי.
המשכתי ל־Debian - ה־stable אז היה ממש ישן עברתי ל־testing שאומנם עבד אבל... היה קשה וגם חיכיתי המון לגרסה "יציבה" שהייתה ישנה עם ההגעה.
כשרכשתי מחשב מחדש 64 ביט התקנתי עליו גרסת LTS הראשונה של Ubuntu 6.06 ומשם בבית אני עם גרסאות LTS - למה? כי לא בא לי להתעסק יותר מידי בלינוקס.
בעבודה עבדתי עם RHEL וגם עם CentOS וגם עם גרסאות שונות ומשונות של Ubuntu. שורה תחתונה. זה עובד וזהו. לא משנה מה.
העיקר שיהיה יציב שלא ישגע עם שדרוגים יותר מידי ויעבוד. ונחמד כשזה נתמך ע"י תוכנה מסחרית
למידה עמוקה מחוץ לקופסת nVidia
לפני 3 וחצי שנים סקרתי את מצב הלמידה העמוקה בקוד פתוח (מחוץ לעולם nVidia) והמצב היה בכי רע.
גם עכשיו המצב לא מזהיר. לפני מספר שנים רכשתי AMD rx6600XT ולא מזמן בתור ניסוי קניתי Intel Arc a380.
נתחיל מפתרון מבית AMD - השכפול של cuda בשם hip
קודם כל בניגוד לשנים הקודמות בהן אפילו לא הייתה תמיכה בכרטיסי RNDA התקנתי לאחרונה אובונטו 22.04 התקנתי rocm הורדתי pytorch מתאים - וזה עבד (כמעט היה צריך להגדיר משתנה סביבה כדי שיכיר בכרטיס שלא נתמך באופן רשמי) אבל זה עבד. לא נתקלתי עד עכשיו במשהו שלא עבד. שזה בהחלט התקדמות מרשימה. כמובן גם כל הקוד של AMD הוא פתוח שזה יתרון ענק.
אבל... הם זרקו תמיכה ב-GCN4 זאת אומרת הכרטיס הישן rx560 כבר לא עובד עם rocm ואפילו דרייבר OpenCL שלהם קורס. דרייבר Mesa פשוט גרוע ו-rustocl קטסטרופה אחת גדולה, אבל הצלחתי להתקין amdgpu-pro הישן והלא נתמך - אבל לפחות עובד.
כלומר בעלי RDNA נראה יהנו, אולי גם אלה עם Vega (אבל לא APU) ורק אם משתמשים בלינוקס.
השחקנית החדשה בשוק היא Intel Arc
בניגוד ל-AMD הם לא שכתבו cuda אלא עובדים עם pytorch כ-plugin. ההתקנה קצת יותר מסובכת אבל הצלחתי. להבנתי החל מ-pytorch 2.5 או 2.6 זה כבר אמור להיות שקוף יותר. הכרטיס עובד. האימונים? תלוי עד כמה הקוד שאתה מנסה להריץ תלוי בעבודה ישירה מול cuda בלבד. אבל הצלחתי אפילו להריץ yolo ועוד כל מיני רכיבים. כך שהמצב נראה טוב יחסית. אבל כמובן Intel החליטו ללכת בדרך ה-nית שאף אחד לא עובד עם זה sycl... טוב לפחות זה תקן פתוח (שתכל'ס רק Intel עובדים איתו)
מה לגבי ביצועים. טוב. עשיתי השוואה בין gtx960 לבין arc a380. מבחינת המפרט
- לשניהם יש 1024 מעבדים
- מהירות הזכרון של אינטל כ-143GB/s לעומת כ84GB/s בנבידיה
- השעון הוא 2450MHz לאינטל לעומת כ-1506MHz משמע: יש כ-5020GFlops מול 3080GFlops יתרון
איך הביצועים... לא בדיוק טובים לעומת מה שכתוב על הנייר
למרות שהמהירות התיאורתית אמורה להיות יותר טובה בכ-%63 בפועל באימון היתרון היה סה"כ 38% באימון בממוצע ו-48% בחיזוי. אם לוקחים חציון המצב עוד יותר גרוע. 13% שיפור באימון ו-40% בחיזוי.
סיכום
אז המצב השתפר פלאים לעומת מה שהיה. זה רחוק מהליות מושלם אבל יש התקדמות ומה שחשוב שההתקדמות החדשה היא בתחום קוד פתוח.
עכשיו מה לא טוב? עדיין כל אחת מהחברות הגדולות בוחרת בפתרון משלה...
- nVidia זה cuda
- AMD זה hip/rocm (העתק של cuda)
- Intel זה - sycl אבל לפחות יש תמיכה גם ב-opencl ב-onednn
- Apple זה metal
- microsoft זה DirectML
נפלתם על הראש? ברור ש-nvidia תהיה מונופול בשוק.
ומה אני עושה?
ממשיך לעשות את הבלתי אפשרי ושחררתי עוד גרסה מספר 0.2.0 של OpenCL backend ל-Pytorch עם הרבה תיקונים.
מוזמנים לנסות - אבל הדרך עוד ארוכה
כשכבר מזמן לא איכפת לך מה גרסת מערכת ההפעלה שלך כל עוד זה לינוקס
לאור רכישת מחשב חדש התקנתי מערכת הפעלה על נקי. כבר מספר שנים (כ-6) הרצתי Ubuntu 18.04 וזה כבר התחיל לתת אותות התיישנות, לא בגלל שמשהו חסר לי אלא פתאום כבר אין תמיכה בכל מיני דברים חדשים.
אז הורדתי גרסה עדכנית של Kubuntu התקנתי הכל עבד יחסית חלק מערכת הפעלה חדשה נקיה, התקנתי כל כלי הפיתוח סידרתי Steam וקצת משחקים אחרים. התקנתי rocm כך שאני יכול להריץ pytorch על כרטיס AMD עם הפתרון הרשמי שלהם (וזה אפילו עבד חלק).
את המחשב הקודם הישן (בן 8 אבל עדיין טוב וחזק) הכנתי לבת שלי (שהגיע הזמן) גם התקנתי את ה-Kubuntu ופתאום קלטתי שבמהלך ההתקנה מופיע 22.04 ולא 24.04 - איזה באג מוזר. נו. סיימתי התקנה ואז החלטתי לבדוק. זה 22.04 ולא 24.04 - הלכתי למחשב שהתקנתי לפני שבועיים - גם כן! איך פספסתי! הסתכלתי על iso שהורדתי וזה באמת 22.04 והייתי כל הזמן בטוח ששמתי 24.04.
האמת, זה כל-כך לא משנה. כל עוד הדברים עובדים. רק צריך יהיה מתישהו לשדרג (אני שונא שדרוגים)
לחבר שני תחביבים
אני חובב אסטרונומיה. בתור חובב אסטרונומיה אני סובל ואחת הבעיות הגדולות של העולם המודרני - זיהום אור. יש המון גרמי שמיים חיוורים כמו גלסקסיות וערפיליות שפשוט לא ניתן לראות מהעיר. בשביל זה צריך לנסוע לנגב או לרמת הגולן ולבלות לילה בתצפית. זה מאוד כיף כמובן. אבל זה לא תמיד נגיש.
אחד המעקפים לבעיה זה שימוש בצילום. מצלמה שיכולה לאגור פוטונים מגלקסיות מרוחקות ומאפשרת לחדור דרך שכבת זיהום אור כבדה ולהראות לנו גרמי שמיים עמומים. זה כמובן לא תחליף לצפייה ישירה אבל גם נותן יתרונות רבים אחרים. במובן, צילום אסטרונומי הוא נושא מורכב שדורש שימוש בתוכנות ייעודיות: איסוף תמונות רבות ככל הניתן, ועיבוד שלהם (הערמה) כדי לקבל תמונה יפה של איזו ערפיליות או גלקסיה.
אמרנו לינוקס?
אז מה המצב התוכנה בתחום זה מבחינת תוכנה חופשית ולינוקס? יש ויש. חלק הארי של הכלים הם חופשיים/קוד־פתוח. יש לא מעט תוכנה ללינוקס, אם כי הדברים הטובים ביותר רצים על חלונות. רוב הדרייברים של המצלמות דווקא סגורים. אבל לרוב יש גרסאות לינוקס, Raspberry PI ועוד.
עכשיו, בצילום אסטרונומי יש נדבך חשוב שמעניין אותו במיוחד: Electronically Assisted Astronomy או EAA בקיצור. פירושו ביצוע כל הפעולות הנדרשות לצילום (כולל עיבוד, איסוף תמונות והערמה) בזמן אמת, כאשר עם כל תמונה חדשה של האובייקט, אתה מקבל את התמונה הסופית המשופרת יותר ויותר. המטרה של EAA בניגוד לצילום, לא להגיע לתמונה הטובה ביותר אפשרית, אלא להגיע לתמונה שמספיק טובה כדי לראות את האובייקט ולהנות ממנו.
למעשה, במקום לצפות באובייקט דרך עינית, צופים בו דרך המסך. ובניגוד לצילום אסטרונומי שיכול להמשך שעות ארוכות, מסתפקים בזמן איסוף כולל קצת יחסית - מעשרות שניות עד דקות בודדות - כי המטרה לראות ולעבור לאובייקט מעניין הבא. מה מצב התוכנה פה? אם בצילום היה מאתגר בלינוקס, פה המצב קשה. יש מעט מאוד פתרונות ולא כולם עובדים ונוחים.
הבעיה השניה, מבחינתי, זה ש־EAA דורשת לרוב להביא מחשב נייד לשטח כדי להפעיל את כל התוכנה המסובכת הזו. למעשה, אם תצפיתן שצופה ויזואלית יכול להביא איתו תיק אחד ובו טלסקופ, חצובה וכמה עיניות, צלם צריך להביא איתו לשטח: חצובה ממונעת, עשרות כבלים, מחשב, ספק כוח שיספיק למספר רב של שעות ועוד. הקמה וקיפול של הציוד לצילום יכולים לקחת בקלות בין חצי־שעה ולשעה בניגוד לצופים בעין - העושים הכל במספר דקות בודדות.
אבל לרובינו יש כבר מחשב די חזק ונייד: טלפון או טאבלט! לו רק יכולתי לחבר את המצלמה ישירות לאליהם...
אז הרמתי את דגל
בניתי פתרון ל־EAA עבור לינוקס ואנדרואיד ושמו OpenLiveStacker. והוא בנוי בצורה הבאה:
- הקוד כתוב ב־C++ עם שימוש ב־OpenCV לצורך עיבוד תמונה
- הממשק בנוי כ־web interface שמדבר ב־REST עם השרת - מה שמאפשר בניית ממשק בלינוקס ואנדרואיד באותה צורה וגם מקל על גישה מרחוק במקרה והתוכנה רצה על pi. כמובן שהשרת מבוסס CppCMS. מה שמאפשר חיבור קל ונוח בין הקוד שדורש ביצועים הגובהים לממשק משתמש.
- הדרייברים נטענים דינאמית:
- אחד עבור מצלמה גנרית עם פרוטוקול UVC על בסיס libusb/libuvc- שתומך במצלמות רשת או במצלמות כמו SVBony sv105 - אבל הוא מוגבל לצורכים אסטרונומיים
- דרייבר של ASI ZWO - החברה המובילה בתחום, שעובד מול SDK שלהם. לצערי הדרייבר עצמו הוא קוד סגור, אבל יש להם גרסה לאנדרואיד.
- דרייבר גנרי שיודע לקרוא קבצים מהספרייה איך שהם מגיעים - מה שמאפשר חיבור לכל מצלמה אחרת דרך כלים קיימים כמו indi/ekos.
- לצורך תמיכה באנדרואיד יש אפליקציה קטנה שעוטפת את השרת ומנהלת גישה ל־USB (כי באנדרואיד הכל צריך להיות מסובך)
- לצורך הקלה על התמצאות יש חיבור לתוכנה פופולרית מאוד בתחום אסטרונומיה: ASTAP שיש לה גם גרסה (קובץ ריצה) לאנדרואיד. הדבר המעניין בתוכנה הזו שהיא כתובה בפסקל! לא חשבתי שאתקל בדבר כזה בימינו.
מה למדתי?
- בניית אפליקציות אנדרואיד זה די סיוט וזה לא בגלל השפה אלא בגלל שצריך ללמוד פחות או יותר הכל מ־0. מזל שרוב הקוד ניתן לכתוב ב־C++.
- כמעט כל דבר באנדרואיד עובד "קצת שונה". למשל: אין לך /tmp, להריץ exe חיצוני זה סיפור שעלה לי בלילה לבן, להביא קבצים עם אפליקציה זה גם לא משהו טריוויאלי. בקיצור. זה לינוקס, אבל לא בדיוק.
- אני שונא לעבוד עם קוד סגור. אומנם ASI ZWO משחררים דרייברים לאנדרואיד, אבל הם גם הכניסו באג מעצבן שגורם ל־RTTI לא לעבוד! למעשה כל תכנת החיבור ל־SDK שלהם כתבתי ב־C+- בגלל אי זמינות של RTTI. וזה לא היה משהו מסובך אם הייתי יכול לקמפל את הדרייבר מחדש הבעיה הייתה פשוט נעלמת.
שורה תחתונה
אבל מה שחשוב, שבשורה תחתונה, יש לי פתרון פשוט - לעבוד עם טאבלט שבקושי צורך חשמל, קל ונוח.
CppCMS עובר מ-LGPLv3 ל-MIT
היום עדכנתי רישיון של CppCMS ל-MIT. הגרסה הקרובה 1.2 תשוחרר עם רישיון מעודכן
ההחלטה נובעת ממספר סיבות:
- רצון להגדיל נתח השוק של CppCMS ולהקל על כניסה של משתמשים חדשים
- להביא יותר מפתחים לפרויקט
