הבלוג של ארתיום
בלוג על לינוקס, תוכנה חופשית, מוזיקה, סלסה, ומה לא!
מאמרים בנושא פיתוח.
שוחררה גרסה יציבה 1.0.0 של CppCMS המופצת תחת רישיון כפול
היום, אחרי מספר שנות פיתוח, שוחררה גרסה יציבה של CppCMS 1.0.0, אחרי תקופה ארוכה של גרסאות בטא. הגרסה הזו מהווה אבן דרך משמעותית בהתפתחות של CppCMS, הן מבחינה טכנולוגיות והן מבחינה עסקית.
החל מגרסה 1.0.0, ספריית CppCMS תהיה זמינה תחת רישיון חופשי LGPLv3 ותחת רישיון מסחרי שיאפשר פיתוח יישומים קנייניים תוך שמירה על שלמות המוצר והגנה על הסודות המסחריים שלו.
למידע נוסף על הרישוי החלופי והמחירים אנא כנסו לאתר שלנו:
http://commercial.cppcms.com
גרסה זו, עברה שכתוב יסודי ושינויים ארכיטקטוניים עמוקים שהזניקו את הפופולריות שלה מיד עם שחרור גרסאות בטא ראשונות. מבין החידושים הטכנולוגיים:
- הכנסה של API ו־ABI יציבים
- תמיכה מובנית ב־Ajax ו־Comet
- שיפורים מהותיים בלוקליזציה
- תמיכה מובנית ב־Windows
- שיפורים משמעותיים באבטחה: מסנני XSS וכלים למניעת CSRF ועוד.
- שרת HTTP מובנה לפיתוח ומערכות משובצות
הענף הישן יציב CppCMS 0.0.x לא נתמך יותר. כל משתמשיי הענף הישן מתבקשים לעבור לגרסה החדשה. יש לציין, לא ידוע לי על משתמש אחד שנשאר עם הגרסה הישנה.
שפת תכנות לא משנה...
מאז שהמציאו שפת תכנות ראשונה ממשיכים למצוא את השפה האולטימטיבית שתפתור לנו את כל הבעיות:
- תהיה מהירה
- תהיה פשוטה
- תהיה חזקה
- תהיה ברורה
- תהיה נוחה
- תכין לנו קפה לארוחת הבוקר...
אז נגיד מחר אני אצליח ליצור שפה חדשה:
- מהירה כמו C או C++
- קלה להבנה כמו Java או Pascal
- גמישה כמו Python או JavaScript
- ועוד כמה תכונות נוספות שתרצו לפרט
ואז כשיהיה לי מהדר (או משערך) אולטימטיבי שיעבוד על כל מערכת הפעלה ובכל סביבה החל ממערכות משובצות עד מחשבי על, החל מ־ARM עד ל־Itanium ואפתח IDE אולטימטיבי יהפוך אותי לפרודוקטיבי־על, אני אתחיל לעבוד...
מה יקרה?
רוב המפתחים היום לא כותבים אלגוריתמים הם כותב אפליקציות. רוב המפתחים היום צריכים לדעת את הספריות שלהם יותר טוב מהשפה, למתכנת GUI ממוצא יותר חשוב להבין אין עובד Qt מאשר לדעת כיצד לעשות partial template specialization. למתכנת יישומי עיבוד תמונה ב־Matlab יותר חשוב לזכור את הפונקציות שמבצעות convolution על מטריצה, מאפשר לזכור כיצד להגדיר מחלקות. למפתח Web יהיה יותר חשוב לדעת כיצד לייצר טופס, מאשר כיצד להשתמש בפונקציות למבדה.
בסופו של דבר גם אם פיתחת שפת־על אתה צריך כלים. ואם אין לך כלים השפה תמות.
זאת הסיבה רוב השפות שנולדות לאחרונה הן רצות על JVM או על .Net או כמו Vala משתמשות באוסף הספריות העשיר של Gnome כדי להיות פרודוקטיבי.
ומה עם "שפות־העל" שפותחו והמון מחשבה הושקעה בהן כמו, למשל, D? הן לא התרוממו.
למעומת זאת, שפות "עתיקות" כמו C ממשיכות להתקיים והמונים כותבים בהן. Vala בזכות האימוץ המלבב של GTK ו־GObject תופסת תאוצה. Go? כנראה לא תתרומם בקרוב בלי השקעה אדירה.
במילים אחרות.
זה נחמד אם תהיה שפה חדשה שתפתור לנו את כל הבעיות האפשריות, אבל אם היא לא "תירש" בצורה אוטומטית או חצי אוטומטית SDK עשיר, היא לא תחיה הרבה.
טיפוסים דינאמיים או סטטיים?
נתקלתי בכתבה מעניינת
Static vs Dynamic Debate Decided
כל כך נכון. ככל שהפרויקט גדל ככה יותר קשה לעבוד עם שפות דינאמיות ובמיוחד לעשות refactoring אפילו פשוט לקוד.
מועמד לשחרור ראשון של הדור הבא של CppCMS זמין להורדה
אחרי פיתוח אינטנסיבי של כשנתיים וחצי, המועמד לשחרור של הדור הבא של CppCMS זמין להורדה.
איפשהו באפריל 2009 היה לי ברור שהארכיטקטורה של הדור הראשון של CppCMS לא הייתה מוצלחת:
- ה־API היה בנוי בצורה שלא אפשר הרחבה קלה
- הארכיטקטורה לא אפשרה פיתוח מונחה אירועים: Comet
- הישענות על ספריות צג ג' כמו CgiCC ו־libfastcgi שהיו להן הבעיות API עמוקות, לא אפשרה לפרויקט להתקדם.
- המערכת הייתה קשורה בצורה מאוד מובהקת ל־POSIX API ולא אפשרה תמיכה טבעית במערכת הפעלה Windows.
אחרי הרבה חשיבה, הבנתי שכדי לעשות קפיצת מדרגה משמעותית, צריך להתחיל לארגן את הקוד מחדש והתחלתי לעבוד.
העבודה הניבה פֵרות וביוני 2010 שחררתי גרסת בטא ראשונה. היא תפסה תאוצה באופן מידי. תוך חודשים ספורים כמות ההורדות קפצה מכ־100 הורדות בחודש לכ־300.
מהר מאוד, גרסת בטא הפכה לפופולרית. רוב משתמשי ה־CppCMS החלו לעבוד אתה או אפילו עם גרסת הפיתוח הזמינות דרך ה־svn. היום, רוב משתמשי CppCMS (אם לא כולם) עובדים עם גרסת פיתוח בטא. כל האתרים הפומביים שידוע לי עליהם, רצים על תשתית CppCMS החדשה.
למרות שבאופן רשמי, הדור הבא של CppCMS נחשב בטא, הוא היה יציב, מתוחזק היטב ובדוק הרבה יותר מהגרסה "היציבה", הסיבה היחידה שהוא היה נקרא "בטא" היא שאפשרתי לעצמי לשנות את ה־API בצורה לא תואמת, אחור, לזרוק API שהיה בנוי בצורה גרועה, לשנות סמנטיקה, לשפר ועוד.
היום, שנתיים וחצי אחרי שנוצר ענף "refactoring" ב־svn ה־API התייצב ומועמד לשחרור הראשון זמין להורדה.
על חשיבותן של בניות ובדיקות ליליות
לפני הרבה שנים כשעבדתי על פרויקטים שלי, לא התעסקתי יותר מידי בניהול בדיקות אוטומטיות. לפני שחרור גרסה הייתי מקמפל אותה על פלטפורמה אחת או שתיים (במקרה הטוב) והייתי משחרר.
זה גם עבד לא רע (בד"כ) - מקסימום הייתי משחרר תיקון או שניים אם מישהו היה מתלונן...
אבל כשהפרויקט מגיע ל־100,000 שורות של קוד, תומך במספר רב של מערכות הפעלה (Linux, Solaris, BDS, Windows, Darwin), מספר רב של קומפיילרים (gcc, clang, intel, msvc, sunstudio) ומספר רב של פלטפורמות (x86, x86_64, arm) אז הבדיקות ידניות לא ממש עומדות על הפרק, אלא אם כן, יש לך המון זמן=כסף מיותר.
אז מה צריך כדי להקל על ניהול הפרויקט?
- בניות ליליות, כאשר המערכת נבנית כל לילה מאפס
- בדיקות ליליות, כאשר בדיקות אוטומטיות מקיפות מתבצעות על כל פלטפורמה מידי לילה.
כמובן בניית מערכות בדיקות אוטומטיות זאת משימה לא פשוטה. צריך להכין טסטים פשוטים, מקיפים ומהירים לכל רכיב שיש במערכת, צריך להקים מערך של מערכות הפעלה וירטואליות ותסריט למעלה אותן מידי לילה. צריך רכיב שמייצר את הדו"ח הסופי, כך שמצד אחד יהיה קל לראות שהכול תקין, מצד שני קל לגשת לכל שגיאה ולהבין מה בדיוק קורה.
בניתי מערכת כזו עבור CppCMS וכל לילה נוצר לי הדו"ח הבא.
חייב להגיד, שלמרות כמות העבודה שהשקעתי בבניית המערכת הזו, אני מאוד מרוצה:
- כבר הרבה פעמים זיהיתי באגים ובעיות בבדיקות שלא הייתי מגלה ללא מערכת כזו, כך למשל, אם תסתכלו בקישור היום (1/1/2012) אז תגלו שרוב הטסטים נפלו, לא נעים לגלות שלא עשיתי בדיקה מספיק טובה לפני commit, אבל אחרת לא יודע מתי הייתי מוצא את הבעיה.
- בניה בעזרת מספר קומפיילרים בודקת בצורה טובה את הקוד: עד כמה הוא קוד תקני, בנוסף היא מאפשרת לראות מספר לא מבוטל של הערות שונות של קומפיילרים שונים שלעתים מעידות על בעיות בקוד שלמשל gcc לא מזהה.
זה מאוד מקל על תהליך שחרור הגרסה. כל מה שצריך לעשות:
- להתעורר בבוקר ולוודא שכל הטסטים עברו
- להריץ תסריט שייצור גרסה מוכנה ולהעלות אותה ל-SF.
- לפרסם הודעה בבלוג/ברשימת תפוצה.
אז אם אתם מנהלים פרויקט תוכנה (לאו דווקא קוד פתוח) תקפידו לעשות בדיקות ליליות. שימו לב: לא רק בניות אלא גם בדיקות.
