דברים שלא נאמרים על Boost.

ב־יום רביעי, 20 במאי 2009, מאת ארתיום; פורסם תחת: תכנה חופשית, לינוקס, פיתוח, תכנה ומחשבים; ‏3 תגובות

או ליתר דיוק, לא מודגשים לגביו.

http://boost.org היא אחת הספריות הפופולריות ביותר ב־C++‎, היא מהווה ל־C++‎ מה ש־JDK מהווה ל־Java, מה ש־RTL ו־‏FCL מהווים ל־FreePascal, היא מה ש־Python Standard Library מהווה ל־Python.

היא, למעשה, הספרייה שנותנת את הכלים העשירים הנדרשים לעבודה, מעבר לגרעין הקטן של השפה. בפרט:

  • תמיכה ב־Threads.
  • עבודה עם socketים.
  • כלי עיבוד טקסט.
  • ביטויים רגולריים.
  • עבודה עם זיכרון משותף.
  • ועוד.

היום, היא בהחלט מהווה דה־פקטו סטנדרט בתחום C++‎, כך שחלקים גדולים ממנה כבר נכנסו ל־STL הבא של C++‎.

יחס עם זו. יש לה חיסרון אחד עצום שבמקרים רבים לא מורגש ע"י מפתחי יישומים, אבל כן מורגש ע"י מפתחי ספריות ו־toolkitים שונים. החיסרון הוא העדר תאימות כלשהי של ABI לאחור והעדר תאימות מלאה של API לאחור.

המשך...

השוואת FPC ושפות אחרות

ב־יום שני, 18 במאי 2009, מאת ארתיום; פורסם תחת: תכנה חופשית, פיתוח, תכנה ומחשבים; ‏8 תגובות

נתחיל מהטבלה שמשוואה מספר שפות תכנות פופולריות: Python, Java, C, C++‎ ו־FPC.‏ כאשר אני מתמקד במספר רבדים: תכונות שפה מרכזיות, סגנונות פיתוח ותכנות אפשריים, ספריות וספקים.

השוואה לפי תכונות:

FeaturePythonJavaCC++FreePascal
Core:
Memory man.AutomaticAutomaticManualSemi-AutomaticManual
Resources man.Automatic1ManualManualSemi-AutomaticManual
InheritenceMultipleSinlgeNoMultipleSingle
PolymorphizmDuckDynamicNoDynamic+StaticDynamic
ReflectionYesYesNoNoNo
Language Features
Generic ProgrammingIrrelevantLimitedNoTuring CompleteLimited
Generic methodsIrrelevantYesNoYesNo
Requires interfeceIrrelevantYes-NoNo
Functional ProgrammingYesVery LimitedNoC++03 Limited
C++0x Full
None
Libraries:
Standard:RichRichPoorLimitedRich
  conteinersYesYesNoYesYes
  threadingYesYesNoNoYes FCL
  GUIYesYesNoNoYes LCL
3rd party libs.:RichRichRichRichPoor
Other:
  StandardsNoneYesYesYesOutdated
  Implementations:CPython, Jthon, IronPythonGNU, Sun, IBMLotsMany: GNU, MS, HP, Sun, Intel...Single
  Defacto-VendorYes: CPythonYes: SunNoneNoneFPC
  PerformancePoorMediumHighHighHigh

הערות:

  1. רק ב־CPython.

סיכום:

  1. Python: נותנת לעבוד עם כל סגנונות פיתוח אפשריים, קל לפיתוח וניהול משאבים, אבל סובל משתי בעיות עיקריות: ביצועים ו־vendor lock in.‏
  2. Java: שפה יחסית מגבילה מבחינת הגישה שלה, אבל בטוחה לפיתוח ותכנות בזכות: GC, ספריה סטנדרטית מאוד עשירה פשטות השפה.
  3. C: שפה שכמטע ולא מספקת כלים "מודרניים"... כבודה במקומה מונח, ועדיין יש לה המון יישומים במיוחד בתחום embedded, או כל תחום אחר בו צריך לרדת לרמת תכנות נמוכה ולשמור על קומפקטיות וקריאות של הקוד.
  4. C++‎: שפה מאוד עשירה, הרכיבים המודרניים היחידים שחסרים לה זה: העדר Reflection, העדר GC מלא (אם כי ב־C++‎‏ RAII מחליף אותו בהצלחה) ואולי צורך בספריות צד ג'. כמובן עם הכוח בא גם החיסרון: שפה מסובכת שלוקח זמן ללמוד אותה לעומק ולהבין את הרבדים השונים שלה.
  5. עכשיו הגיע תורה של FPC:‏ היא נמצאת איפשהו בין C לבין Java:
    • מצד אחד, אין לה GC ומצד שני אין לה גם RAII שיש ב־C++‎, ניהול המשאבים שם ידני לחלוטין ממש כמו ב־C.
    • יכולות הירושה מוגבלות לירושה בסגנון C#/Java.
    • תמיכה ב־Generics מוגבלת, אין תכנות פונקציונלי (במובן lambda calculus) וגם אין Reflection.
    • ספריה סטנדרטית די עשירה (אם לוקחים גם FCL ו־LCL), אבל העדר ספריות צד ג' כואב, הרבה יותר

נשאלת השאלה: מהו הערך המוסף ש־FreePascal נותנת מעבר לתחביר שנחשב לקצת יותר קריא? נדמה שלא הרבה.

לרגל שחרורו של gcc-4.4... חידושים ושיפורים.

ב־יום ראשון, 17 במאי 2009, מאת ארתיום; פורסם תחת: תכנה חופשית, פיתוח, תכנה ומחשבים, C++‎‏, Unicode; ‏3 תגובות

לפני כחודש שוחררה גרסה חדשה של gcc:‏ 4.4. אחד הדברים המעניינים זה התקדמות בתמיכה בתקן C++‎ החדש C++0x. הנה כמה תכונות מאוד מעניינות שכבר מזמן חיכיתי להן:

  • סוף־סוף, הגיע אחת התכונות הנחשקות ביותר --- תמיכה ב־auto, שחוסכת המון הקלדה מיותר ומקלה בצורה משמעותית על כתיבת קוד בלתי תלוי בקונטיינרים. לדוגמה, היום כך כותבים לולאה שמדפיסה איברי הרשימה:

      for(list<int>::contst_iterator p=numbers.begin();p!=numbers.end();++p)
      {
          cout<< *p <<endl;
      }
    

    ואם רוצים לשנות את סוג הקונטיינר מ־list ל־vector צריך לשנות את list ל־vector בלולאה. עם טיפוס auto זה מתקצר בצורה משמעותית:

      for(auto p=numbers.begin();p!=numbers.end();++p)
      {
          cout<< *p <<endl;
      }
    

    ובנוסף ל"קיצור" הכתיבה, אין שום אזכור של סוג הקונטיינר בלולאת for.

  • טיפוסי תווים חדשים. בסטנדרט הנוכחי יש בעיה משמעותית בהגדרת תווי unicode, או ליתר דיוק העדר הגדרה ראויה שלהם. כך wchar_t למעשה יכול להיות בגודל של 32 ביטים, 16 ביטים ואפילו 8 ביטים. למעשה, בסביבת Windows, ‏wchar_t הוא בגודל של שני בתים ומייצג utf-16 (או ucs-2), כאשר בכל סביבות ה־UNIX, ‏wchar_t מייצג נקודת קידוד בודדת והוא בגודל של 32 ביט. זה יוצר לא מעט בעיות בטיפול במחרוזות unicode. כי הקידוד של std::wstring לא ברור.

    התקן החדש הגדיר שני טיפוסי תווים חדשים: char16_t ו־char32_t שמונעים את האי בהירות בנושא. כך שהעבודה עם std::u16string ו־std::u32string הופכת להרבה יותר שקופה. כך, בנוסף הוגדר ייצוג חדש למחרוזות:

      std::string normal="שלום"; // encoded as 8 bit
      std::wstring wide=L"שלום"; // utf16 or utf32 depending on your OS
      std::u16string utf16=u"שלום"; // utf16 encoded
      std::u32string utf32=U"שלום"; // utf32 encoded
    
  • כמובן, לא צריך לשכוח את התמיכה ב־Variadic templates שהתווספה ב־gcc-4.3, המאפשרת לבנות פונקציות typesafe עם מספר משתנה של פרמטרים בצורה בטוחה, קצרה ומהירה. התמיכה בהן מקצרת בצורה בסדר גודל את זמן הקומפילציה של תבניות כמו std::function או std::bind.

מבחינתי, יש עוד מספר תכונות שאני מחכה להן:

  • תמיכה בביטויי למבדא.
  • תמיכה ב־delegating and inheriting constructors שמקצרת בצורה משמעותית את הכתיבה של overloaded constructors.
  • תמיכה ב־Concepts שייאפשר לספק פלט שגיאות הרבה יותר ידידותי.
  • תמיכה מלאה ב־STL החדש, כולל regular expressions.

אני מקווה שזה לא ייקח הרבה זמן...

"האח הגדול" בהתנדבות ושמו Facebook.

ב־יום רביעי, 29 באפריל 2009, מאת ארתיום; פורסם תחת: מוזיקה וריקוד, אינטרנט, תכנה ומחשבים; ‏15 תגובות

ביום ראשון, חזרתי מקונגרס הסלסה ורציתי למצוא מה מספרים האנשים על הקונגרס באתרי הסלסה הגדולים כמו: LaMusica.co.il‏, ‏salsa.co.il‏ שעד לא מזמן, היו מקורות מידע מעולים. לתדהמתי גיליתי אתרים שוממים לגמרי. אף אחד לא שואל: "איך היה", לא מספר "היה מגניב" או מתלונן, אף אחד לא מביע ביקורת.

למעשה, בשנה האחרונה, לא קראתי ולא כתבתי באתרים אלו באופן פעיל, אלא הייתי רק מציץ לשתי דקות פעם בחודש--חודשיים. הבנתי, משהו רע מאוד קרה לאתרי הסלסה בארץ. אז נתקלתי בדיון הזה בפורום ב־LaMusica והבנתי שכל הפעילות, כל הדיונים עברו ל־Facebook. למעשה, כל השיחות התפזרו בין קבוצות ומועדונים שונים ב־Facebook עצמו אם כי בצורה שונה מהדיונים שהיו פעם. כפי ש־"Icy" סיכם:

לדעתי הפייסבוק ... אינו מהווה שום תחליף למקום בו ראוי לפרוק את יצר הכתיבה, בטח לא תחליף ל-Lamusica באספקט הזה.

מה שכן, כולם שם. למה? כי כולם שם. למה? כי כולם שם...

למרות, התנגדותי ל־Facebook ורשתות חברתיות בפרט, החלטתי לפתוח חשבון על שם וכתובת דוא"ל בדויים ולהיכנס כדי לראות: מה כותבים על הקונגרס ב"ספר הפרצופים" הגדול בתולדות האנשות.

מה שגיליתי, פשוט הפחיד אותי... באמת!

המשך...

קונגרס הסלסה 2009, סיכום מנקודת המבט האישית

ב־יום רביעי, 29 באפריל 2009, מאת ארתיום; פורסם תחת: מוזיקה וריקוד; ‏4 תגובות

לפני מספר ימים חזרתי מקונגרס הסלסה ה־7, שהיה בהפוגה בשנה שעברה. זהו הקונגרס השלישי שאני משתתף בו וחייב לציין שהוא לא אכזב אותי גם הפעם. לא אגיד שמבחינתי היו הרבה חידושים, בסה"כ היו סדנאות, הופעות ומסיבות דומות בכל הקונגרסים שהשתתפתי בהם, אבל, הוא היה מאוד מהנה --- אווירה של "טירוף הריקודים" במשך יומיים, שבהחלט שווה את זה.

המשך...

העמוד הקודם

העמוד הבא

דפים

נושאים