אוגוסט פינגווין 2008, או "אני לא גיק!"

ב־יום שישי, 1 באוגוסט 2008, מאת ארתיום; פורסם תחת: תכנה חופשית, תכנה ומחשבים; ‏12 תגובות

קודם כל, רציתי להודות לקהילה על הכבוד להיות מועמד לפרס המקור. אני חושב שזה אחד הפרגונים הגדולים שהקהילה יכולה לתת. תודה רבה ומזל טוב למאיר שקיבל את הפרס --- מגיע לך ובגדול.

אירועים מעניינים בכנס

מבחינתי שתי ההרצאות בכנס היו המעניינות ביותר (לפחות מאלה שראיתי, אני עדיין מצפה להקלטות של הרצאות שלא נוכחתי בהן)

הרצאה של אמיר שבט מ־Microsoft

ההרצאה התחילה בצורה מאוד חביבה ואפילו מצחיקה המנסה לקרב בין קהילת התכנה החופשית לבין MS. ביניהם צוטט הדיון המפורסם מווטסאפ פעמים רבות. ההתחלה הייתה מוצלחת.

המשך...

על מערכת ה־Cache של CppCMS.

ב־יום חמישי, 31 ביולי 2008, מאת ארתיום; פורסם תחת: תכנה חופשית, תכנה ומחשבים, CppCMS; ‏10 תגובות

אחד המרכיבים המשפיעים על ביצועים של תשתית לפיתוח אתרים היא מערכת ה־Cache. המערכת שיושמה ב־CppCMS כוללת מגוון אופציות ניהול מתקדמות, שלא זמינות בחלק מתשתיות פיתוח אתרים נפוצות כמו Django‏:

  1. מערכת טריגרים לרענון ה־Cache.‏
  2. ניהול תלויות (כמעט) אוטומטי שמקל על ניהול מידע קונסיסטנטי.

לקריאה נוספת: מערכת Cache: מבנה פנימי (אנגלית)

על קצב התקדמות תכנה חופשית

ב־יום רביעי, 30 ביולי 2008, מאת ארתיום; פורסם תחת: תכנה חופשית, לינוקס, תכנה ומחשבים; ‏8 תגובות

כשחיפשתי בווטסאפ אחת מהודעות ישנות שלי נתקלי בקטע הבא שכתבתי לפני כשנה וחצי‏ 19/01/07:

יש רשימה ענקית של באגים שקשורים לעברית שקיימים:

  • בכמה דפדפנים/מעבדי תמלילים אפשר לראות ניקוד כמו שהוא צריך להיות?
  • מתי לא יהיו בעיות בכיווניות ב-Gaim.
  • מתי יהיה אפשר לשלוח קבצים ב-ICQ ב-gaim
  • מתי יהיה מעבד תמלילים קל שתומך בעברית ראוי לשמו (או מתי AbiWord ועברית יתיידדו).
  • מתי עורכי ASCII של KDE יכירו בעברית (kate, quanta ועוד).
  • מתי מקשי קיצור בעברית יעבדו בשועל
  • מתי רוב נגני וידיאו שיתמכו בכתוביות בעברית - מהקופסה (כולל כיווניות וקידודים)

קיצור - אפשר לדבר המון - אבל מה שחסר זה מעשה...

מה השתנה מאז:

  • בכמה דפדפנים/מעבדי תמלילים אפשר לראות ניקוד כמו שהוא צריך להיות? --- עם שחרור culmus-1.0.2 שמכיל גופן David TrueType סוף סוף אפשר לעבוד עם עברית וניקוד ב־OO, גם תמיכה בניקוד השתפרה פלאים ב־AbiWord 2.6
  • מתי לא יהיו בעיות בכיווניות ב-Gaim. --- הנה טלאי שכתב שלומי שאמור לפתור את הבעיה!
  • מתי יהיה מעבד תמלילים קל שתומך בעברית ראוי לשמו (או מתי AbiWord ועברית יתיידדו). --- בבדיקה של הגרסה האחרונה של abiword יש שיפורים משמעותיים:
  • מתי עורכי ASCII של KDE יכירו בעברית (kate, quanta ועוד). --- דיאגו דואג לזה ב־KDE4!
  • מתי מקשי קיצור בעברית יעבדו בשועל? --- ב־Firefox 3 זה כבר עובד!

מכאן: 5 מתוך 7 נושאים נפתרו או קרובים להיפתר...

בקיצור... מישהו דיבר על קצב התקדמות של תכנה חופשית?

תכנה חופשית וקוד פתוח למתחילים

ב־יום שלישי, 29 ביולי 2008, מאת ארתיום; פורסם תחת: תכנה חופשית, תכנה ומחשבים; ‏25 תגובות

אחרי שנבחרתי למועמד פרס המקור, הייתי צריך להסביר לבת־הזוג ולהורים שלי על מה, בעצם, אני "מבזבז" את הזמן שלי, או במילים אחרות להסביר מה זה "תכנה חופשית".

לצערי, גיליתי שלהסביר במה אני מתעסק, זה הרבה יותר קשה מלכתוב אלפי שורות קוד, לדבג אותן ולשכנע אנשים להשתמש במה שכתבתי. למרות שההורים שלי משתמשים בלינוקס ביום־יום, למרות שאבא שלי עובד עם Emacs, ‏LaTex ו־g77 עוד מתקופה שאני בכלל לא ידעתי מה זה UNIX, התגובה שקיבלתי על הסברים הייתה: "בקיצור תכנה חינמית" או כדברי אבא שלי: "халява" (לא מצאתי תרגום מדויק). כמובן, שזה רחוק מהמסר שרציתי להעביר ונפלתי לאותה מלכודת תדמיתית של "חלונות לעניים" שנתקלתי בה בעבר.

גם בשביל בת־זוגי, שאומנם משתמשת בלינוקס מידי פעם, מבינה את הרעיון הכללי ואפילו באה איתי לכנס :-), רציתי למצוא מאמר רקע טוב בנושא.

לכן, חיפשתי מאמר בעברית או באנגלית, לא ארוך במיוחד, בשפה פשוטה ולא טכנית שיסביר את הנושא של התכנה החופשית והקוד הפתוח בצורה יפה, לא קיצונית, מנומקת היטב, ללא הרבה אידאולוגיה אבל גם בלי לפספס אותה. ביניהם חשובים לי מספר דגשים:

  1. תכנה חופשית רעיון כללי: חופשים שלך.
  2. תכנה חופשית זאת לא רק תכנה, אלא הרבה מעבר: תכנים חופשיים, תקנים, שיתוף פעולה ועוד.
  3. מדוע התכנה חופשית טובה למשתמש.
  4. תכנה חופשית לא בהכרח חינמית, במילים אחרות: מפתחי תכנה חופשית אינם חבורה של אלטרואיסטים שעובדים למען האנושות כולה.
המשך...

על חשיבותם של trackback־ים.

ב־יום שבת, 19 ביולי 2008, מאת ארתיום; פורסם תחת: אינטרנט, תכנה ומחשבים, WordPress בעברית; ‏14 תגובות

פתחתי את הבלוג לפני יותר משנתיים ובאחת כתבות הראשונות התייחסתי למאמר של שושנה פורבס והיא שאלה אותי: "מדוע לא שלחת לי trackback?" אז לא הייתי מודע לנושא ההפניות לכתבות בין בלוגים שונים ולחשיבות שלהן. היום אני מקפיד לשלוח tackback לכל כתבה שאני חושב שההפניה צריכה להגיע אליה.

מה זה trackback‏1? זהו מנגנון שמאפשר לבלוגר להודיע לבלוג אחר על כך שהוא מתייחס לאליו בכתבה שלו. מבלבל? אז נראה דוגמה שתבהיר את הכל:

יוסי מפרסם בבלוג שלו כתבה מעניינת בנושא מרתק: "הנמלה השחורה בדרום הודו". איציק, מפרסם כתבה על "נמלים בדורם הודו" ובין השאר מפרסם קישור/מתייחס לכתבה של יוסי בנושא קרוב אליו -- הנמלה השחורה. איציק שולח לבלוג של יוסי trackback שאומר:

שלום יוסי,

אני פרסמתי כתבה בנושא "נמלים בדרום הודו" והתייחסתי לכתבה שלך: "הנמלה השחורה בדרום הודו". אם איכפת לך, אתה יכול להסב את תשומת ליבם של קוראי הבלוג שלך לכתבה שלי, אולי הנושא "נמלים בדרום הודו" יכול לעניין אותם.

בכבוד רב, איציק.

כאשר יוסי, מקבל "הפניה כזו", הוא מפרסם בתגובות לבלוג שלו, קישור לכתבה של איציק ועכשיו, קוראי בלוג שלו, יכולים לקרוא בהרחבה על נושא הנמלים.

המשך...

העמוד הקודם

העמוד הבא

דפים

נושאים