הבלוג של ארתיום

בלוג על לינוקס, תוכנה חופשית, מוזיקה, סלסה, ומה לא!

תגובות

שניר ד, ב־29.7.2008, 17:59

מאמר נהדר! בהצלחה בפרס המקור...

Sunflower, ב־29.7.2008, 18:05

כתבת מאמר כדי שאני אבין מה אתה עושה :)

Sunflower, ב־29.7.2008, 18:07

סליחה לא שמתי לב שאני תחת המשתמש שלך :(

יובל, ב־29.7.2008, 18:24

"להמציא גלל מחדש", זו פליטת קולמוס מצוינת :)

a, ב־29.7.2008, 18:30

למעשה, כהוכחה אישית, גם עבור מספר פרויקטים קטנים שעבדתי עליהם לצרכים אישיים בלבד, קיבלתי מספר הזדמנויות לקבל רווח עקיף.

אתה יכול להביא דוגמאות (אם זה לא אישי מדי)?

חזי, ב־29.7.2008, 18:47

ארתיום, כל הכבוד על היוזמה. זה כתוב מעניין, ומסביר את הנושא לא רע.

אבל יש לי הצעה לשיפור קטן: כדאי להסביר בשתי שורות בהתחלה מה זה "קוד המקור". רוב האנשים שומעים את המילה "קוד" וחושבים על הצפנה. שומעים "קוד פתוח" וחושבים שאתה עוסק בפריצת הצפנות... נכון שבמקרה הזה יש אנלוגיה חלקית בין הדברים - כי באופן פרקטי תוכנה בקוד סגור היא תוכנה מוצפנת לכל דבר, אבל זה רק מגדיל את הבלבול.

ארתיום, ב־29.7.2008, 18:58

"להמציא גלל מחדש", זו פליטת קולמוס מצוינת :)

אכן... על זה נאמר אוווופס

כדאי להסביר בשתי שורות בהתחלה מה זה "קוד המקור"

נקודה טובה, אני אחשוב על זה

אתה יכול להביא דוגמאות (אם זה לא אישי מדי)?

אלה היו פניות עם בקשות תמיכה/שינוים ייחודיים, אני לא רוצה להרחיב מעבר לזה.

אילן שביט, ב־29.7.2008, 19:27

ארתיום כרגיל מאמר מ(ע,א)לף! הרבה הצלחה ובתקווה לפגוש אותך בכנס זוכה בפרס לו אתה ראוי :)

Shlomi Fish, ב־29.7.2008, 21:30

לפני שקראתי את המאמר שלך, מספר קישורים משלי:

1. המאמר שלי באנגלית על קוד פתוח, תוכנה חופשית וחיות אחרות

הוא נמצא באתר שלי זה זמן רב. פרסמתי אותו בלינוקס-איי.אל בזמנו.

1. המאמר שלי אובייקטיביזם וקוד פתוח המיועד בעיקר להסביר מדוע קוד פתוח הוא טוב ליהודים עבור אלה הדוגלים באובייקטיביזם.

2. תרגומו של אורן מאורר למאמר "תוכנות קוד פתוח - הסטוריה"

כך שלא היית צריך לטרוח עד כדי כך.

ארתיום, ב־29.7.2008, 21:43

שלום שלומי, תודה על הקישורים --- בהחלט מעניין. אבל אחד הדברים שחיפשתי זה מאמר קצר שלא ייכנס להבדלים בין רישיונות copyleft ורישיונות MIT, שלא ייכנס עמוק להסטוריה של תכנה חופשית --- לינוס, סטלמן, אריק ואחרים.

הבעיה היא שאשפר לכתוב המון: אני בעצמי קיצצתי קצת את מה שהיה לי לכתוב. קח בחשבון שהמאמר אמור להיות "קריאה ראשונה על FOSS" --- קריאה בשביל אבא ואמא. התחום הוא מאוד רחב ואפשר לכתוב עליו ספרים. הרעיון הוא לעשות את זה בצורה תמציתית, ברורה ומנומק.

אני מאוד מקווה שהצלחתי

d0rk, ב־30.7.2008, 4:24

מאמר נחמד אני באופן אישי מוצא את המסמכים של פרוייקט GNU ודומיו ליותר מתאימים עבורי, אבל אולי הם קצת מסובכים ודורשים התמצאות בטרמינולוגיה.

נ.ב אני בטוח שבטקסט התכוונת ל"זוגתי" ולא ל"זוגי".

גיל פרוינד, ב־30.7.2008, 7:09

אתה מזכיר:

… אין אחריות על התוכנית … למעט במקרה שבו הדבר מצוין אחרת בכתב, בעל זכות היוצרים ו/או צדדים אחרים מספקים את התוכנית "כמות שהיא" בלא אחריות מכל סוג שהוא…

אבל

Microsoft and its suppliers provide the Product and support services (if any) AS IS AND WITH ALL FAULTS, and hereby disclaim all other warranties and conditions, either express, implied or statutory, including, but not limited to, any (if any) implied warranties, duties or conditions of merchantability, of fitness for a particular purpose, of reliability or availability, of accuracy or completeness of responses, of results, of workmanlike effort, of lack of viruses, and of lack of negligence, all with regard to the Product, and the provision of or failure to provide support or other services, information, software, and related content through the Product or otherwise arising out of the use of the Product.

כך שגבולות האחריות הם זהים בתוכנה מסחרית וחפשית

ארתיום, ב־30.7.2008, 7:28

נ.ב אני בטוח שבטקסט התכוונת ל"זוגתי" ולא ל"זוגי".

לא נכון, ראה זוגתו או בת זוגו.

כך שגבולות האחריות הם זהים בתוכנה מסחרית וחפשית

נכון מאוד -- מיוחד כל תכנות חינמיות או מופצות בכמויות גדולות (ד"א מאיזה רישיון זה נלקח?).

מצד שני, כשחותמים על חוזה תמיכה, זה בדיוק מה שמצפים לעקוף: שאם תהיה בעיה יהיה עם מי לדבר.

בכל אופן, המשמעות היא, שלתכנה כפישהי יש אפשרות לתת עוד ערך־מוסף.

ארז, ב־30.7.2008, 9:58

"1. החופש להריץ את התכנה, לכל מטרה שהיא. 2. החופש ללמוד איך התכנה עובדת, ולשנות אותה לצרכיך. 3. החופש להפיץ עותקים בהפצה-חוזרת. 4. החופש לשפר את התכנה, ולשחרר את השיפורים לציבור." אני די משוכנע שאנשי הBSD ישמחו לדעת שהתוכנה שלהם לא חופשית, וכמוהם שלל המפתחים שאינם משתמשים בGPL, אותו אתה מציג כהגדרת התכנה החופשית.

"למרבה הפלא, האיכות של המאמרים בויקיפדיה לא נופלת על איכות של אנציקלופדיות מסורתיות שנכתבו ע"י מומחים בלבד."

את הטענה הזו כבר הפריכו רבות וממושכות, ובמיוחד את המאמר (המכונה מחקר בטעות) שהתגלה כמוטה וכשקרי. אין בעיה להציג את ויקיפדיה כדוגמה, אבל להציג אותה כשוות ערך זו דמגוגיה. (וחומזה, "נופלת מ" ולא "נופלת על")

"מתי בפעם אחרונה ראיתם מסמך של Word נפתח בצורה מושלמת ב־OpenOffice ומדוע?" - מה רוצה לומר? גם מסמך ODF לא נפתח בWORD, וODF הוא פורמט פתוח. פתיחותו של הפורמט לא מבטיחה יישומו, רק שאפשר ליישם אותו ושהספציפיקציות ליישומו פתוחות וגלויות.

לבסוף, ההצגה של מודל הקתדרלה והבזאר כאמת מוחלטת היא, במקרה הטוב, בעייתית. שיתוף ספריות וקוד קיים גם בטכנולוגיות סופר-קנייניות, עיין ערך .NET, ו"לא להמציא את הגלגל" לא נולד עם סטאלמן, בנוסף, ישנם סוגים שונים של מודלי פיתוח גם בתוך התוכנה החופשית, עיין ערך EMACS וGCC שאינם עובדים ע"פ המודל שאתה מציג. ולגבי יעילות הפיתוח ביחס לפיתוח קנייני, על זה כבר נכתבו מאמרים לכאן ולכאן, וחשוב לציין שרוב היישומים המובילים בעולם התכנה החופשית מפותחים בעיקר ע"י עובדים של חברה מסויימת, ולא על ידי מתכנתי כל העולם.

השימוש הדי פרוע שלך במושגים וטענות נותן למתנגדי תוכנה חופשית כר די נרחב לסתור את הטענות. יש הרבה מגבלות ובעיות בתכנה חופשית, והרבה אנשים שחושבים שתכנה חופשית תפתח בפניהם עולם של תאימות ופורטביליות ומיטב העדכונים מתאכזבים מהר מאוד. למעשה, אחת הטענות העיקריות של סטאלמן היא ששימוש בתכנה חופשית מגביל את המשתמש, שכן הוא אינו יכול להעזר בשום רכיב שאינו חופשי, אולם, לשיטתו, על המשתמש לקבל את המגבלות האלה שכן רק כך יבטיח את החופש שלו, למשל פלאש, למשל MP3, או רוב הפורמטים של ווידאו, או דרייברים לרכיבי חומרה וכיוב. תכנה חופשית היא בחירה פוליטית-אידאולוגית שמציבה סייגים יותר מאשר פותחת דלתות, באותה מידה שצמחונות, או לחלופין, כשרות, דורשת ממך לבדוק בשבע עיניים כל דבר שאתה מכניס לפה, כך בחירה בתוכנה חופשית, אלא אם אתה מחליט ליצור שעטנז של חופש וקנייני, ולהתפשר על החופש.

ולבסוף לבסוף, לא הגיע הזמן שכל הכותבים בעברית על תוכנה חופשית יפנימו, שבניגוד לאנגלית, בעברית (כמו בהרבה שפות שאינן אנגלית) קיימת הפרדה ברורה וחד-משמעית בין המלים "חופש" ו"חינם", ואין צורך להסביר למה הכוונה בחופש.

ארתיום, ב־30.7.2008, 10:37

אני די משוכנע שאנשי הBSD ישמחו לדעת שהתוכנה שלהם לא חופשית

אשמח אם תספר לי איזה מחופשים שציינתי לא מתקיימים עבור רישיון BSD? תעשה שיעורי בית.

את הטענה הזו כבר הפריכו רבות וממושכות, ובמיוחד את המאמר (המכונה מחקר בטעות) שהתגלה כמוטה וכשקרי.

אשמח אם תפנה למקורות עליהם אתה מסתמך, כמו שאני עשיתי.

פתיחותו של הפורמט לא מבטיחה יישומו, רק שאפשר ליישם אותו ושהספציפיקציות ליישומו פתוחות וגלויות.

אתה בהחלט צודק. יותר מזה, כבר כתבתי בנושא ODF שהמצב הוא רחוק מלהיות טוב בתחום. אבל מה שחשוב, שאתה לא תצטרך לעשות הנדוס לאחור כדי להחזיר את המידע ששמרת.

לבסוף, ההצגה של מודל הקתדרלה והבזאר כאמת מוחלטת היא, במקרה הטוב, בעייתית

תשמע, בואו נבין משהו, אני מנסה להעביר מסר --- לא אמת מוחלטת. אין פה שום אמת מוחלטת אלא דעה, שלי ושל רבים אחרים.

מתודולוגיית פיתוח זה לא מדע מדויק. בנוסף, האם יצא לך לכתוב קוד הן עבור פרויקטים סוגרים וגם פתוחים שאתה יכול להשוות את הדברים על בשרך?

לי כן... לכן, יש לי דעה כזו, אולי לך היה ניסיון אחר ויש לך דעה אחרת. זה מאמר דעה, זה לא מאמר על אמת מוחלטת.

ולגבי יעילות הפיתוח ביחס לפיתוח קנייני, על זה כבר נכתבו מאמרים לכאן ולכאן, וחשוב לציין שרוב היישומים המובילים בעולם התכנה החופשית מפותחים בעיקר ע"י עובדים של חברה מסויימת, ולא על ידי מתכנתי כל העולם.

איפה היה היום KDE ועברית אם לא עבודה של דיאגו? איפה היום היה בודק איות במעבדי־תמלילים שונים אם לא העבודה של של נדב הראל, ועוד.

אני חושב שאתה ממש מזלזל בערכה של קהילה.

על המשתמש לקבל את המגבלות האלה שכן רק כך יבטיח את החופש שלו, למשל פלאש, למשל MP3, או רוב הפורמטים של ווידאו, או דרייברים לרכיבי חומרה וכיוב.

בואו נגיד ככה, אני משתמש בפלאש, בדרייברים קנייניים של nvidia ושומר מוזיקה בקבצים המוגנים ע"י פטנטים --- mp3 ואפילו פותח מסמכי doc. למה? כי אני אדם שפוי שחי בעולם אמתי שעדיין לא מספיק ידידותי לתכנה חופשית.

זה אומר שאני צריך לוותר על החזון? לא!

בעברית (כמו בהרבה שפות שאינן אנגלית) קיימת הפרדה ברורה וחד-משמעית בין המלים "חופש" ו"חינם", ואין צורך להסביר למה הכוונה בחופש.

תפתח כמה כתבות ממוצעת ב־ynet, nrg או "הארץ" ותסתכל תקרא קצת על הורדות תכנה חופשית... תתפלא שרוב הכתבים לא מבחינים בין שני המושגים האלה.

אפילו לא מזמן הייתה כתבה בנושא באחד מעיתוני האינטרנט על הבלבול הקבוע הזה. לא ניתן להבין חינמי על בשני אופנים, אבל "חופשי" כן.

ארתיום, ב־30.7.2008, 11:12

אגב, למי שמעוניין לדעת על התפתחות נושא ההשוואה בין Britanica לבין wikipedia מוזמן לקרוא:

1. תגובה של Britanica על המאמר
2. התשובה של Nature על הטענות שהועלו

רק כדי שיהיה ברור, Nature זה אחד כתבי עת מדעים המכובדים והנחשבים ביותר. פרסום הכתבה בו נחשב ל"דובדבן שבקצפת" כך שאתם מוזמנים לקרוא את הקישורים ולבדוק בעצמכם למי להאמין.

ארז, ב־30.7.2008, 14:43

מה שקרה הוא שאיפה שהוא מהסבר על "מה זה תוכנה חופשית" הגעת למניפסטים שלא עומדים במבחן המציאות, או מציגים תמונה חד-צדדית שלה, אבל מאחר וכאנשי תוכנה חופשית אנחנו מוצאים את עצמנו במגננה, המניפסט מוצג כטיעונים של "ראו למה תוכנה חופשית היא כל כך טובה". ניסיתי להציג את המקומות שבהם אתה נסחף לדמגוגיה וזכיתי בתגובה לא פחות דמגוגית. לא שאני נוהג לענות לטיעונים מהסוג שהעלית, שכן זה נותן רושם שאני מקנה להם תוקף, אבל בכל זאת:

אשמח אם תספר לי איזה מחופשים שציינתי לא מתקיימים עבור רישיון BSD? תעשה שיעורי בית.

נסביר. אתה ציטטת את העקרונות של GNU, וצירפת לינק לאתר של GNU, בעוד שרשיונות אחרים של תוכנה חופשית, BSD, MIT וכיוב לא רק שאינם מצדדים בעקרונות האלה, אלא גם סותרים חלק מהם. למעשה, בעולם התוכנה החופשית, הGPL נחשב לרשיון מגביל יותר מאשר מתיר, עקב ההגבלות על הפצה חוזרת שהוא מציב. על זה התעכבתי.

את הטענה הזו כבר הפריכו רבות וממושכות, ובמיוחד את המאמר (המכונה מחקר בטעות) שהתגלה כמוטה וכשקרי.

אשמח אם תפנה למקורות עליהם אתה מסתמך, כמו שאני עשיתי.

בשמחה כאן

תשמע, בואו נבין משהו, אני מנסה להעביר מסר — לא אמת מוחלטת. אין פה שום אמת מוחלטת אלא דעה, שלי ושל רבים אחרים.

תשמע, עברתי שוב על המאמר, בשום נקודה אתה לא מציין כי הדברים הינם דעה. הגדרתך של תוכנה חופשית מוצגת כהגדרה האבסולוטית, המאמר של NATURE לא מוצג בהסתייגות כלשהיא. אין ולו נקודה אחת במאמר שמציינת כי הנושא הוא דיעה, להיפך, אתה בא כאיש מקצוע, עם רקורד, ו"מסביר" להמונים מה זה תכנה חופשית. ולכן תגובתי ובמיוחד הטענה שכאשר מציגים ככה תוכנה חופשית מאבדים יותר משתמשים מאשר מצרפים.

לדוגמה: "כיום, כדי לעבודה בצורה חוקית ומסודרת עם תכנות קנייניות (לא חופשיות), כמו Windows XP ו־Microsoft Office אתה צריך להוציא כסף רב, שיכול להשתוות למחירו של מחשב סביר בסיסי. אם אנחנו מדברים על מוסדות ממשלתיים המחיר של רישיונות יכול לעלות הון למשלם המסים."

תביא טיעון כזה לאנשי הקניין ותשמע "אבל יש גם Freeware", או "בפועל רוב ההוצאות הן על תמיכה, ואתה גם אומר שהחברות האלה מרוויחות מתמיכה". ואני אומר - חופש לא ניתן לקנות בכסף, ומי שהשיקול המוניטרי מניע אותו, כל הדיבורים היפים האלה לא רלוונטיים, ולכן יש להתמקד בנושאים כמו Lock-in ופורמטים פתוחים, ולא לירות לכל הכיוונים.

מתודולוגיית פיתוח זה לא מדע מדויק. בנוסף, האם יצא לך לכתוב קוד הן עבור פרויקטים סוגרים וגם פתוחים שאתה יכול להשוות את >הדברים על בשרך?

לא רלוונטי. נסיוני או חוסר נסיוני אינו נותן לי זכות או מונע ממני זכות לחוות את דעתי ובמיוחד יפה טענה זו במאמר המדבר על חופש, שהוא, כידוע, זכותו הקיומית של כל אדם באשר הוא.

לי כן… לכן, יש לי דעה כזו, אולי לך היה ניסיון אחר ויש לך >דעה אחרת. זה מאמר דעה, זה לא מאמר על אמת מוחלטת.

ולכן רצוי היה לציין כי אין שום אינדיקציה כי מתודולוגית קוד פתוח היא יעילה יותר, ומבטיחה מוצר יותר בטוח, או יציב, או עובד מאשר מוצר קנייני.

ישנן שתי דוגמאות נפוצות, לינוקס ואפצ'י. שתיהן חופשיות, ושתיהן מובילות בתחומן. אלא, שהיתרונות של שתיהן אינן נובעים בהכרח מהיותן תוכנות חופשיות אלא מיעילות הגופים המנהלים אותן, מבחירות נכונות של ארכיטקטורת פיתוח ועיצוב התוכנה, ומניהול נכון של עבודת המפתחים הפנימיים והחיצוניים. לא ניתן להשליך מהן על עולם התוכנה החופשית מאחר וגם שני פרוייקטים אלה שונים האחד מהשני כמעט בכל מובן.

ולגבי יעילות הפיתוח ביחס לפיתוח קנייני, על זה כבר נכתבו מאמרים לכאן ולכאן, וחשוב לציין שרוב היישומים המובילים בעולם התכנה החופשית מפותחים בעיקר ע"י עובדים של חברה מסויימת, ולא על ידי מתכנתי כל העולם.

איפה היה היום KDE ועברית אם לא עבודה של דיאגו? איפה היום היה בודק איות במעבדי־תמלילים שונים אם לא העבודה של של נדב הראל, ועוד.

אני חושב שאתה ממש מזלזל בערכה של קהילה.

נהפוך הוא, בתור אדם הכותב בPERL אני מאוד יודע את כוחה של הקהילה, אלא שאתה מזכיר במאמרך את OpenOffice.org שהוא מוצר המפותח ע"י Sun, ואת KDE המפותח על ידי TrollTech השייכים לNokia. שלא לדבר על Mozilla, Red Hat ואחרות. מוצרים המפותחים ע"י קהילה קיימים, דוגמת Debian, אולם הם היוצאים מהכלל. ואם כבר, הרי שהבעיות שדביאן נתקל בהן, של פיתוח איטי מאוד, ריליסים שנדחים שוב ושוב, באגים מטורפים בסגנון הflaw בSSL שגרם לפרצת אבטחה מהחמורות שנודעו לכל משתמשי Debian וגרורותיה (Knoppix, Ubuntu ועוד), הוא דוגמה לכך שבעולם הקהילה לא הכל ורוד.

ובכלל "כוחה של קהילה" הוא משפט יפה שמדובר במספר אנשים הנותנים מזמנם החופשי, ומהם משליכים על כלל האנושות. רוב הנוגעים בדבר מסכימים כי ה"קהילה" הינה מספר מצומצם מאוד של אנשים, אשר חלקם עוסקים בפיתוח תכנה חופשית כחלק מעבודתם, ולא בהתנדבות. חברה שמפתחת על בסיס תוכנה חופשית משחררת, רוב הזמן בשל הגבלות הרשיון של הGPL, ולא מתוך אמונה, את הקוד אותו היא כותבת. אני מעריך את כל מפתחי התוכנה החופשית באשר הם, אבל בוא נהיה ריאליים, לא מדובר בחזון אחרית הפיתוח, אלא בעולם מאד ריאלי וכלכלי, שים לב, שאלו טענות שכן מופיעות בחלק מהמאמר שלך, אלא שהן נבלעות בשלל הדוגמאות ה"יפות" יותר.

ואם כבר מציאות:

באג עורר תגובה קהילתית רצינית, מה שגרם למספר הפצות לינוקס פופולריות ביותר, שהיו אמורות לספק את התכנה למשתמשים שלה, לבטל את השינויים שגרמו לבעיה עוד לפני שהתיקון הוכנס לגרסה 2.4.1 גם מהירות הכנסת התיקון לגרסה הבאה של חבילת יישומים משרדיים הייתה טובה יחסית

תשים לב, מספר הפצות פרסמו תיקונים משלהן, דבר שיצר אי תאימות בין ההפצות השונות - בקלות הדוגמה הזו יכלה להיות עוד אחד מאותם מקרים רבים שבהם הUpstream יוצא מסנכרון מה Downstream מה שגורם לבעיות רציניות של תאימות, ולא חסרות דוגמאות.

ומאחר ואנחנו אוהבים רפרנסים:

http://www.onlamp.com/pub/a/onlamp/2003/12/11/myths.html
http://www.firstmonday.org/issues/issue9_4/levesque/
http://www.acmqueue.com/modules.php?name=Content&pa=showpage&pid=240
http://blog.wired.com/monkeybites/2007/05/money_not_spare.html
http://linuxmafia.com/faq/Licensing_and_Law/forking.html
http://derstandard.at/?url=/?id=1216917892794

בעברית (כמו בהרבה שפות שאינן אנגלית) קיימת הפרדה ברורה וחד-משמעית בין המלים "חופש" ו"חינם", ואין צורך >>להסביר למה הכוונה בחופש.

תפתח כמה כתבות ממוצעת ב־ynet, nrg או "הארץ" ותסתכל >תקרא קצת על הורדות תכנה חופשית… תתפלא שרוב הכתבים לא מבחינים בין שני המושגים האלה.

הבנת העברית של כתבי אינטרנט שונים לא אמורה להיות אינדיקציה לשפה, במיוחד שהבעיה קיימת בעיקר בדמיונם של כתבים הכותבים כאילו עברית היא דיאלקט של האנגלית. הבעיה היא בלהסביר את המושג תוכנה חופשית, לא להסביר מהו חופש. ואם תשתמש בביטוי "תוכנה חירותית" או "תוכנה פתוחה" זה יעזור?

ורק כדי שיהיה ברור, Nature פישל, ובגדול, היטה תוצאות, סילף ממצאים, וכל זה בשל נטיות עורכיו א. נגד בריטניקה וב. בעד "קול ההמונים", במיוחד בשל העובדה שנושא זה שירת את דעותיו ושאיפותיו של העורך האחראי על הכתבה. ועיין ערך ג'ימי ווילס, ממיסדי ויקיפדיה שטורח לעדכן את הערך של עצמו חדשות לבקרים במטרה לעצב לעצמו ביוגרפיה המטייחת את המציאות: http://www.wired.com/culture/lifestyle/news/2005/12/69880 ואלו האנשים שאנו מציבים כאידיאל?

ארז, ב־30.7.2008, 14:58

ואם כבר אם כבר ויקיפדיה:

http://www.reuters.com/article/oddlyEnoughNews/idUSHER15273720070831
http://news.bbc.co.uk/2/hi/technology/6947532.stm
http://www.alligator.org/articles/2007/12/03/opinion/columns/column1.txt
http://ask.metafilter.com/54026/How-do-you-edit-your-companys-Wikipedia-entry
http://blogs.telegraph.co.uk/shane_richmond/blog/2007/01/25/so_who_should_edit_your_wikipedia_page
http://business.timesonline.co.uk/tol/business/industry_sectors/media/article728983.ece
http://www.wired.com/politics/onlinerights/news/2007/08/wiki_tracker

ארתיום, ב־30.7.2008, 15:05

ארז, אני אשמח אם תשתמש בכפתור תצוגה מקדימה! לא בשביל זה בניתי אותו

ערכתי את התגובות שלך (רק העיצוב, לא נגעתי בתוכן)

ארתיום, ב־30.7.2008, 15:29

מספר הערות:

עוד שרשיונות אחרים של תוכנה חופשית, BSD, MIT וכיוב לא רק שאינם מצדדים בעקרונות האלה, אלא גם סותרים חלק מהם

מצטער, אבל אתה טועה. עקרונות אלו ממש לא מדברות על copyleft הן תקפות באותה מידה גם עבור GPL וגם עבור MIT. רק GPL מוסיף תנאי חדש: אתה לא יכול לשלול את החופשים האלה, בניגוד ל־BSD ו־MIT.

לגבי בריטניקה: אני ממליץ שתקרא את שני המסמכים שצירפתי את הקישורים אליהם. יש משמעות גדולה להתייחס למקורות ולא לפרשנויות. מצטער, לא קונה.

לגבי ויקי: אף אחד לא אמר שאין דברים אידיאליים. מצד שני... ראית משהו אידיאלי?

הרי שהבעיות שדביאן נתקל בהן, של פיתוח איטי מאוד, ריליסים שנדחים שוב ושוב, באגים מטורפים בסגנון הflaw בSSL שגרם לפרצת אבטחה מהחמורות שנודעו לכל משתמשי Debian וגרורותיה (Knoppix, Ubuntu ועוד), הוא דוגמה לכך שבעולם הקהילה לא הכל ורוד.

מישהו שאמר שהכל וורור או שלקוד פתוח אין בעיות? לא חשוב שכתבתי את זה איפשהו.

ולכן רצוי היה לציין כי אין שום אינדיקציה כי מתודולוגית קוד פתוח היא יעילה יותר, ומבטיחה מוצר יותר בטוח, או יציב, או עובד מאשר מוצר קנייני.

באופן תיאורטי לא, במציאות, כן ועוד איך כן. שתבין, הגישה שלי פרגמטית לחלוטין

אני מדבר על מה שאני רואה בפועל. מה שקונה אותי זה לא הרעיון אלא התכנה --- תכנה טובה, אם לא הייתה תכנה כזו לא הייתי שם.

---

טוב, שורה תחתונה. אני חושב שאתה פספסת משהו:

לא כתבתי מאמר: "תוכנה קניינית/מיקרוספטית/סגורה היא קאקא, ותכנה חופשית/קוד פתוח היא הדבר"

כתבתי מאמר קצרצר שמסביר נקודת מבט מסוימת --- מה זה תכנה חופשית ומדוע היא טובה. אפשר לחלוק עליה. אבל, אני לא חושב שזה המקום. כמו שזה לא יהיה המקום לבוא בלוג של באלמר ולנסות לשכנע אותו שב־MS כותבים מערכת הפעלה גרוע.

אני לא ניסיתי לכתוב מאמר השוואתי-ניטרלי על תכנה קניינית מול חופשית, כי אני לא חושב שדבר כזה קיים, או יהיה אי פעם. כי כפי שאמרתי אין זה מדע מדויקת

צפריר כהן, ב־30.7.2008, 15:45

ארז, אני מנסה להבין מהי בדיוק מטרתך. נראה לי שאתה "יורה לכל הכיוונים". אתה מנסה לטעון שמה שהוא כותב אינו נכון? או שהוא לא מסביר טוב?

שלא לדבר על כך שאתה יורה המון עובדות שגויות.

עקרונות התוכנה החופשיית של סטולמן (הוא תיאר אותם גם במשפט אחד כ"חופש/יכולת לעזור לאחרים") עומדת בבסיס כמה הגדרות יותר מפורטות. לפחות שלוש מהן די מקובלות וגם נבחנו בפועל במקרים רבים:

• הגדרת "תוכנה חופשית" של קרן התוכנה החופשית. הקרן מחזיקה רשימה ארוכה של רשיונות אשר נחשבים "חופשיים" לפי אותה הגדרה. רשיונות BSD ו־MIT הם כמובן חופשיים לפי אותה הגדרה.

• הגדרת "רשיונות קוד פתוח" של OSI. גם להם רשימת רשיונות. רשימת הרשיונות דומה להפליא לזו של קרן התוכנה החופשית.

• להפצת הלינוקס דביאן הגדרה משלה שקדמה לזו של ה־OSI. היא נבדקה בפועל על כל החבילות שניסו להכלל בדביאן. אני חושב שראיתי בדביאן כמה חבילות עם רשיונות BSD או MIT אבל אולי זה רק זכרוני הקודח.

המקרו שלך בקשר למאמר מבריטניקה הוא מהאתר המכנה את עצמו The Rag בשל נטיתו לסנסציוניות. יש לך מקור קצת יותר אמין?

בקשר לעלויות התמיכה: מהי עלות התמיכה למשתמש הביתי הממוצע? מהי עלות זמנו? שוב: אתה מנסה לטעון שההסבר לא נכון או שהוא אינו טוב?

OpenOffice פותח במקור רק ע"י Sun. כיום חלקים יותר ויותר גדולים ממנו מפותחים ע"י גורמים אחרים. בפרט IBM ונובל. וזוהי דוגמה לתוכנה עם מערכת בניה נוראית שמרחיקה כל תורם פוטנציאלי.

הטענה ש־KDE מפותחת ע"י TrollTech מגוכחת עוד יותר. TrollTech אמנם מפתחת את אחד הרכיבים הכי חשובים שם בעצמה (QT) וגם מעסיקה כמה ממפתחי KDE. אולם יש הרבה גופים אחרים שתורמים קוד.

אהבתי במיוחד את טענתך לגבי היתרונות של אפאצ'י ושל לינוקס. מהם בדיוק היתרונות של אותו "a patchy server" ושל "Linus and his merry men" מול כל המפתחים הרציניים של תוכנות מתחרות?

בקיצור: לי ההסבר של ארתיום נראה נכון וברור. ההרגשה שלי הוא שהוא עובד את "מבחן הסבתא". יש לך הסבר חלופי? אתה מוזמן לנסח אותו ולשלוח לנו קישור.

ארז, ב־30.7.2008, 19:07

ההסבר אכן עובר את מבחן הסבתא, אבל במובן השלילי של המילה.

את הטענה שלי שטחתי שוב ושוב, כנראה שלא ברור מספיק.

תוכנה חופשית א-י-נ-ה יעילה יותר מתוכנה קנינית. היא אינה בטוחה יותר, או מתוחכמת יותר, היא אינה מדוייקת יותר, או יעילה יותר.

כל נסיון להציגה ככזו יביא בסופו של דבר לאחת משתי תוצאות:

1. תלונות של משתמשי תוכנה קניינית המנסים לעבור לתוכנה חופשית על כך ש"בX זה יותר טוב, למה?"
2. פגיעה בתדמית התוכנה החופשית בכל פעם שמתברר כי "למרות שאנשי הקוד הפתוח טוענים שהדרך שלהם עדיפה, מתברר שלא ולכן תוכנה קניינית היא הפתרון".

אז למה תוכנה חופשית? כמו כל דבר אחר. פוליטיקה. מחר יוחלט על ביטול שכר המינימום, יום החופשה השבועי, ובכלל כל זכויות העובד הנהוגות בארצנו. תוך חודשיים יראו כל החברות בארץ תשואה מטורפת, שכן הם יורידו את השכר לאפס, ויעבידו את השכירים 7 ימים בשבוע, שעות על גבי שעות. עובדים שיתמרדו ימצאו את עצמם מובטלים ללא הכנסה או בכלא, דבר שיכריח אותם לחזור לעבוד, וגם בתנאי עבדות. אין ספק שהדבר יהיה, בכל הנוגע לכלכלת הארץ, עדיף על המצב הנוכחי, בו לעובדים יש זכויות הבאות על חשבון "יעילות" העבודה.

גם במימד הפלילי המצב דומה. ברור לכולנו שאם יבוטלו כל אותן "זכויות" לעבריינים, לא ישוחררו כל אותם פושעים על קטנות, ומלכי העולם התחתון יפסיקו לחגוג על חשבוננו. היכולת לעצור אדם ללא צו או אישור בית משפט תבטיח, לדוגמה, שבלשים יוכלו לעצור במקום אנשים חשודים, ומקרים כמו הרצח בבת ים יימנע.

שורה תחתונה: זכויות האזרח באות על חשבון נוחיות, עדיפות כלכלית, בטחון, שקט, וכל דבר אחר.

בתחילת שנות ה80 בא אדם בשם סטאלמן וראה שבעולם התוכנה, המצב דומה, ולפעמים זהה למצבים שתיארתי לעיל, בהקבלות מסויימות. חברות מכרו לצרכנים חומרה ותוכנה שכבלה (Lock-In) אותם למוצריהם. כלים שאמורים היו להקל על עבודת וחיי הצרכנים הפכו לריחיים על צווארם של אותם אנשים ודרשו מהם שוב ושוב לשלם לאותן חברות במטרה שיוכלו להמשיך ולתפקד. חברות אלה נענו רק לצורך הבסיסי של השוק הקפיטליסטי, והוא: להגדיל את רווחי החברה, את ההון העצמי שלה, ואת שוויה.

כך נעזרו אותן חברות בטקטיקות של מונופוליזציה, קרטליזציה, מלחמת פטנטים, ושאר טקטיקות שנועדו להגדיל את העוגה שלהן על חשבון הצרכנים. כך לדוגמה התאימו כל החברות את קצב התקדמות החומרה והתוכנה על-פי הקריטריון שקבע מור בשעתו (גדילה של 100% אחת ל18 חודשים). דרישות התוכנה תאמו את התקדמות החומרה, וכן הלאה, והצרכנים שלמו.

בכדי למנוע, או לחתור תחת המצב הקיים, יצר סטאלמן את GNU, מערכת מקבילה לUNIX, שפורסמה תחת רשיונות שהוא כינה חופשיים. התוכנה פורסמה יחדיו עם קוד המקור שלה, והשימוש באותו קוד נאסר, אלא בציות לעקרונות מסויימים שהבטיחו כי המפיץ לא יוכל ל"נעול" את המשתמשים שלו, או למנוע מהם גישה לאותו קוד מקור בצורה כלשהיא. בהמשך עוגנו איסורים אלה ברשיון הGPL. ההגבלות החמורות של הGPL על אפשרויות השימוש בקוד התוכנה גרמו לכך שחברות העדיפו שלא להיעזר או להשתמש בתוכנות או בקוד של GNU. הדבר הוביל לכך שגורמים שונים פרסמו את התוכנות והקוד שלהם תחת רשיונות מתירניים יותר, שאפשרו למשתמשים להשתמש בקוד ללא צורך להגביל את עצמם לעקרונות של הGNU.

דבר נוסף שקרה, הוא שמסיבות שונות (ומשונות) פרוייקטים כדוגמת לינוקס, אפאצ'י, מוזילה ואחרים בחרו להשתמש ברשיונות חופשיים מסוגים שונים, דבר שהגביר את המודעות לרעיונות של סטאלמן ודומיו. קהילת הUNIX וגרורתיה (Perl, TEX), שנהגו להפיץ ולשתף קוד מקור ושאר רעיונות ביניהם עוד מקדמת דנא (מצב שאותו ביקש סטאלמן להחיות ולכפות על ידי GNU), נמשכו לכל אותם פרוייקטים ולשימוש נרחב בכלים של GNU, ומצאו עצמם כפופים לאידיאולוגיה של GNU. מאחר ורעיונות אלה הם, כאמור, סוציאל-אנרכיים קיצוניים (המושג האמיתי של שמאל פוליטי), ואינם פופולריים בקרב רוב האמריקנים, חשבו מספר פעילים בתוכנה החופשית למצוא דרך למכור את הרעיונות לחברות אמריקניות. כך נוצר מושג ה"קוד הפתוח", שניסה למכור את עקרונות התוכנה החופשית כמתודולוגית פיתוח שכאמור אמורה להיות יעילה יותר, מהירה יותר, ובעלת מהירות תגובה גבוהה. על פי אותם רעיונות, ניתן גם להתפשר על טהרת הרשיונות שתחתם מופצת התוכנה, במטרה "לדחוף" לאנשים את התוכנות החופשיות ולשמר את עולם הUNIX ותפיסתו. לטענתם הם מקדמים את התוכנה החופשית, והקוד הפתוח. לטענת אנשי הGNU והFSF, הם מטמאים את המושג של חופש בכך שהם גורמים לאנשים להשתמש בתוכנה שמגבילה את החופש שלהם.

קיימים נושאים נוספים המשיקים, או קרובים, לדוגמה פורמטים פתוחים, פרוטוקולים פתוחים ודומיהם, אבל קצרה היריעה. נאמר רק שבכל הנושאים האלה הנוחות, היעילות, המהירות והבטיחות לא היו אלה שקבעו, אלא שהחברות נאלצו להשתמש בפורמטים ובפרוטוקולים אלא בלית ברירה.

אז למה להשתמש בתוכנה חופשית? מאחר ורק כך מובטח למשתמש שהחברה לא תוכל לכבול אותו לשום חוזה, או להכריח אותו להשתמש במוצריה בלבד. בתמורה לכך, למשתמש אין שום "חוזה" המבטיח לו כי התוכנה תתעדכן בזמן, או תהיה קלה לשימוש, או אפילו תעבוד. חלק גדול מהתוכנות החופשיות, בגלל העובדה שהקוד נמסר, מגיעות ללא כלים מסייעים, תחת הסיסמא "רוצה כלי? תפתח לבד". ועוד דברים. כאמור, מאחר ומוצרים רבים, תוכנה וחומרה אינם חופשיים, המשתמש נאלץ להגביל את עצמו.

כמו במקרה זכויות העובד, זכויות לפני החוק, ושאר זכויות, הקפדה על זכויות המשתמש (או המפתח/מתכנת) גורמת ליותר קשיים מאשר תוכנה קניינית, ולכן רוב המשתמשים אינם "פיוריסטים" אלא מתפשרים.

קצת תגובות. המאמר שלעיל "יורה לכל הכיוונים" מאחר והוא אכן מציג מספר תכונות שמאפיינות תוכנה חופשית (מניעת Lock-In, פתרון באגים שלא ע"י המפתח וכו') אולם הוא כורך הרבה דברים כמו פורמטים פתוחים, תוכן חופשי, מתודולוגיות פיתוח ודומיו.

הפורמטים והפרוטוקולים הפתוחים אינם "חופשיים" אלא פתוחים. גם פיתוח המוגן בפטנט הוא "פתוח" לכל אחד, אלא שעליך לשלם עליו. הODF נוצר לא להבטיח את זכויות המשתמשים, אלא למנוע מצב בו המידע לא יהיה שמיש בעוד מספר שנים כשיאבד הכלח על הטכנולוגיות הנוכחיות. חופש התוכן לא רק שאינו קשור לתוכנה חופשית, הוא גם סותר אותה. רשיון הGPL ודומיו מונעים בראש ובראשונה מהגנת זכויות יוצרים שחלה על המשתמש ברשיון. בלעדי הcopyrights לא היה לרשיון הGPL שום תוקף חוקי. בנוסף, תוכנה יכולה להיות חופשית, אולם מוגנת בזכויות יוצרים, ע"ע RedHat, Firefox, ואחרות.

השימוש בקוד פתוח לתכנות הוא ממש, אבל ממש לא קשור לתוכנה חופשית, וימיו כימי התוכנה, כפי שמציין הכותב בראשית דבריו. גם פרוייקטי התרגום של KDE ודומיו אינם קשורים להיות התוכנה חופשית או לא, הרי כל חברה יכולה לפרסם PO לתרגום ולשמור את הקוד מכל משמר, נכון שהתרבות החופשית מעודדת את הנושא, אבל תרבות יש גם באופרה. ולבסוף, אותה ויקיפדיה חביבה אינה אלא הרחבה והקצנה של רעיון העברת המידע שימיו כימי הכתב, וכל הנסיונות להציגו כאיזה מהפכה תרבותית יפים, אבל ריקים מתוכן.

ועוד דבר, לינוקס מבוססת על ארכיטקטורה של UNIX, שנוצרה בBELL והיתה קניינית (דבר שכאמור הוביל ליצירת GNU). לינוקס אינה בטוחה יותר בשל היותה תוכנה חופשית, אלא בשל שמירתה על עקרונות בטיחות והפרדה שמקורם בUNIX. מכאן גם היציבות והאיכות של לינוקס ובכלל רוב היתרונות ההתחלתיים והמתקדמים (אלגוריתמית והנדסית) של לינוקס היא בשל היכולות של טורוולדס כמפתח וכמנהל פרוייקט, ובכך שהפרוייקט משך אליו מבחר מפתחים מובילים מהעולם. סה"כ מדובר בכאלף איש (פחות ממאית האחוז ממספר משתמשי לינוקס בעולם שמוערך בכ20 מליון) שרובם המכריע עושים זאת כחלק מעבודתם ולא בהתנדבות (http://linux-watch.com/news/NS6229131777.html). וגם זה לא ייחודי לתוכנה חופשית. הייתי ממשיך ומתאר לגבי אפאצ'י, אבל נראה לי ששוב חרגתי.

ארתיום, ב־30.7.2008, 20:49

טוב, ארז, כתבת מגילת עצמאות, הבנתי את הנקודה שלך, אבל נקודת המבט שלך כלל לא תואמת את שלי, בנוסף למספר שטויות ואי דיוקים מוחלטים שפלטת... אבל, עזוב, בקטנה, אני לא הולך לפרט אותם.

איבדתי עניין בדיון.

צפריר כהן, ב־31.7.2008, 8:20

ארז, כמה הערות:

המקור העיקרי לרעיונות החופש של תוכנה חופשית הוא הדיון האקדמי. תוכנת יוניקס התפתחה בקשר הדוק עם האקדמיה. אם תטען שזהו רעיון סוציאליסטי יבוא אריק ריימונד עם רובה ויירה בך :-) .

יש לך הנחה סמויה שלחברות מגיע להרוויח כסף. זה ממש לא נכון. חברות שעובדות טוב יצליחו להרוויח כסף. חברות שמתעמרות בצרכנים עלולות להבריח את הצרכנים בסופו של דבר. רשיונות השימוש של תוכנות קנייניות היום מבטיחים למשתמש הרבה פחות מה"כלום" שרשיונות שימוש של תוכנה חופשית נותנים לו.

ארז, ב־3.8.2008, 11:29

המקור העיקרי לרעיונות החופש של תוכנה חופשית הוא הדיון >האקדמי.

נכון ולא נכון. את המקור העיקרי לרעיון החופש אפשר למצוא בתקופות שונות אצל הוגים וכותבים שונים. את העקרון של שיתוף מידע אפשר בהחלט לראות בפרסומים האוניברסיטאיים, עם זאת, כזכור, נאלץ בזמנו סטאלמן לפרוש מMIT על מנת לשמור על החופש של GNU, שכן אם היה מפתח את GNU תחת MIT היו זכויות היוצרים של התוכנה שייכות לאוניברסיטה. ראה גם PINE שבמשך שנים היתה תוכנה לא חופשית עד שרק לאחרונה שוחררה תחת הרשיון של אפאצ'י. נא לא להשליך מהבסיס האידאולוגי של ברקלי על כלל האוניברסיטאות כולן.

תוכנת יוניקס התפתחה בקשר הדוק עם האקדמיה.

לא ממש מבין את ההקשר פה.

אם תטען שזהו רעיון סוציאליסטי יבוא אריק ריימונד עם רובה >ויירה בך

וזו בדיוק הבעיה. הרעיון הוא סוציו-אנרכיסטי, ואנשים כמו ריימונד, או אל גור, שמנכסים לעצמם עקרונות כאלה עושים יותר נזק מתועלת, לטווח הארוך.

יש לך הנחה סמויה שלחברות מגיע להרוויח כסף. זה ממש לא נכון. >חברות שעובדות טוב יצליחו להרוויח כסף. חברות שמתעמרות >בצרכנים עלולות להבריח את הצרכנים בסופו של דבר. רשיונות >השימוש של תוכנות קנייניות היום מבטיחים למשתמש הרבה פחות >מה"כלום" שרשיונות שימוש של תוכנה חופשית נותנים לו.

ההנחה הגלויה שלי היא שחברות בעלות-כוונת-רווח נוצרו וקיומן מותנה אך ורק ביכולתן להרוויח כסף ולהגדיל את שווי השוק שלהן. לחברה כזו יש אחריות אחת ויחידה, והיא לבעלי המניות שלה, וכבר היו מקרים שבהם חברות שבחרו באופציות חברתיות או "ירוקות" למרות שיכלו לבחור באופציות אחרות, יותר רווחיות, נתבעו ע"י בעלי המניות שלהן והפסידו. ולגבי התעמרות בצרכנים, אני ממליץ לך לקרוא שוב את כל ההסכמים שלך עם חברות התקשורת (טלפון, נייד, טלוויזיה, אינטרנט), אבל אני סוטה מהעיקר.

הוסף תגובה: