חיפה במקלטים או מופתעים בכל פעם מחדש

ב־יום ראשון, 16 ביולי 2006, מאת ארתיום; פורסם תחת: מצב בטחוני, הכל מלבד מחשבים; ‏0 תגובות

היום כל צפון הארץ במקלטים, חיפה - אחת הערים הגדולות בארץ - עיר התעשיה במקלטים. כמה שמח עם ישראל לפני מספר שנים כשיצאנו מלבנון. למרות שדיברו על התסריטים אפשריים של קטיושות על חיפה , חשבנו: "למה שהתסריט הגרוע ביותר יתממש? הרי יש עוד אפשרויות"; ובכל פעם מחדש עם ישראל מופתע, התסריט שהתממש הוא דווקא הגרוע ביותר.

בכל פעם מחדש אנחנו חושבים, הפעם זה לא יקרה, הפעם יסתדר. לא נשאיר סיבה לחיזבאללה וחבריה לתקוף את ישראל, נגיב בחריפות אם משהו יקרה.

היום הזה הגיע. האם אפשר היה לחזות שזה יקרה? האם אפשר היה לחזות את האינטיפדה השניה שפרצה מיד אחרי היציאה מלבנון כאשר הראינו שניתן לגרש את צה"ל ע"י הטרור? האם אפשר היה לחזות שחיזבאללה - שהיא ארגון טרור שכל מה שהם יודעים זה להלחם לא ישבו בשקט כל הזמן. הרי ברור שאירגון טרור לא ייתקיים ללא לחימה. כסף מוזרם רק כשיש תוצאות, כשיש לחימה, הרוגים ופצועים. האם אפשר היה לחזות שקסאמים יפלו על שדרות אחרי נסיגה מרצועת עזה? דיברנו על זה, התריעו על התסריט האפשרי וכרגיל הופתענו כשקאסמים גבו את הקורבנות הראשונים. למה אנחנו הופתענו מההסלמה - מחטיפת חיילים? לא היו תסריטי הסלמה בהערכות של צה"ל?

אי אפשר לחזות עתיד, אבל אפשר לבדוק תסריטים אפשריים. מותר ורצוי לקוות לטוב, אבל צריך להיות מוכן לזה שהתסריט שיתממש הוא הגרוע ביותר. לפחות אנחנו לא נהיה מופתעים מהתוצאות. מה היינו מחליטים לגבי הנסיגה מהלבנון אם היינו יודעים על מטחי קטיושות על חיפה, נהריה וכרמיאל, חטיפת חיילים ועל פריצת אינטיפדה השניה (שבצורה מפתיעה החלה מיד אחרי הנסיגה)? האם היינו מפנים את יישובי גוש קטיף אם היינו יודעים על גשם הקסאמים שירד על שדרות?

אלה סה"כ נקודות למחשבה: האם אנחנו באמת לא יודעים מה יקרה? האם באמת זה בלתי אפשרי לחזות עתיד? או אולי אנחנו פשוט מתעוורים בגלל התקוות, האשליות והעייפות מהמלחמה שבהן אנחנו חיים?

הוסף תגובה:

 
 כתובת דוא"ל לא תוצג
 

ניתן לכתוב תגובות עם שימוש בתחביר Markdown.

חובה לאפשר JavaScript כדי להגיב.

דפים

נושאים