הבלוג של ארתיום
בלוג על לינוקס, תוכנה חופשית, מוזיקה, סלסה, ומה לא!
עברית, LaTeX, מסמכים ומה שביניהם.
בתוקפה אחרונה, אני מצאתי את עצמו כותב לא מעט מסמכי עבודה פנימיים בעברית בעזרת LaTeX. מאחר ורוב המסמכים שכתבתי היו פנימיים לחלוטין ורק אני הכנתי אותם אז לא הייתה שום בעיה להכין אותם בעזרת כל כלי שמספק פתרון הולם, כל עוד התוכן של המסמכים הוא עונה על הדרישות.
כידוע, LaTeX ועברית לא חיים בצורה מאושרת ביחד ועושים לא מעט בעיות לאלו שמנסים לכתוב ב־LaTeX בפעם הראשונה. מצד שני, אחרי שלומדים את השיגעונות הבסיסיים ומתרגלים לעבוד עם BiDiTeX, אז מגלים שעולם כתיבה המסמכים נראה הרבה יותר טוב.
אחד היתרונות הבולטים ביותר בעבודה עם LaTeX היא אפשרות להתרכז בתוכן המסמך. מי שהכין מסמכים שכוללים תרשימים רבים, קטעי קוד, טבלאות של נתונים יודע כמה זמן לוקח לסדר אותם במסמך ומה המחיר של הוספת חצי עמוד בתחילת המסמך שכולל כ־4-5 תרשימים ו־2-3 קטעי קוד -- הכל פתאום זוחל לא לכיוון הלא נכון או נשבר בין דפים שונים. זה קריטי במיוחד בקטעי קוד גדולים שיכולים לתפוס עד כ־2/3 עמוד.
פה LaTeX מציל אותנו: הוא מסדר את כל הטבלאות, תרשימים קטעי הקוד במקומות שלהם ודואג לשמור הפניות אליהם בצורה מסודרת שכוללת מספור. בתור מי שכתב הרבה מסמכי תכנון ב־Word ולא מעט מסמכים כאלה ב־LaTeX הן באנגלית והן בעברית, התשובה היא חד משמעית: אני חוסך המון זמן וכאבי ראש בעבודה עם האחרון.
המרכיב השני שהייתי רוצה לציין אותו הוא סדר. למרות שהן ב־LaTeX והן במעבד תמלילים רגיל ניתן לעשות הרבה בלגן -- זה הרבה יותר קשה ב־LaTeX. הוא מחייב אותך לשמור על מבנה הגיוני של מסמך: סעיפים, תתי־סעיפים, רשימות ממוספרות, רשימות של תיאור. דרך הדגשה אחידה ועוד. מצד שני קשה לבנות איזושהו Ad-Hoc באמצע המסמך. אם אתה רוצה, זה אפשרי אבל תצטרך לחפש סיבה באמת טובה.
הנושא השלישי והלא פחות חשוב הוא קריאות הטקסט. כברירת מחדל, LaTeX בעברית מגיע עם שני גופנים סטנדרטיים בתחום הדפוס: "דוד" ו"פרנק־ריהל" שאתם רואים ביום־יום בספרים ובעיתונים טובים. אם אתם תוהים, אז הם באמת גופנים הרבה יותר מתאימים לקריאה מאשר Arial או Times שמעולם לא תואמו בצורה אמיתית לעברית.
העמודות של הטקסט תמיד יכללו כ-60 תווים, רוחב העמוד שהעין האנושית מסוגלת לעקוב אחרי מעבר שורה בצורה קלה; מה שלא תמיד קורה במעבדי־תמלילים בגלל הקלות הבלתי נסבלת שבה אנחנו משנים את רוחב העמוד.
במילים אחרות, אחרי לא מעט מסמכים ארוכים שכתבתי בעברית ב-LaTeX אני יכול להגיד: הוא בפירוש שווה את ההשקעה, בעיקר בגלל החיסכון הרב של הזמן שמתבזבז על עיצוב העמודים במעבדי־תמלילים של ימינו.
בעיות?
ישנן מספר בעיות שאני נתקלתי בעבודה:
- עבודה עם טבלאות בעברית היא מאוד בעייתית. כל עוד מדובר בטבלה של נתונים שניתן לכתוב אותה באנגלית אין שום בעיה, אבל ברגע שמנסים לשלב עברית, צריך לעבוד קשה. מצד שני, שמתי לב, שרוב הטבלאות שאני צריך הן טבלאות של נתונים מספריים... כך שזו בד"כ לא בעיה.
- כשעובדים עם Windows אין עורך טקסט נורמלי שתומך בעברית (כולל החלפת כיוון עם ctrl+shift) שלא לדבר על איות או צביעת תחביר. כלי העבודה העיקרי, כמה שזה עלוב, הוא Notepad. אולי כשסוף סוף יתקנו תמיכה בעברית ב־Scintilla אפשר יהיה לעבוד עם ++Notepad. ב־Linux אין בעיה, gedit נותן מענה הולם.
- התקנה לא פשוטה, דורשת התקנה של culmus-latex ו־biditex. אני עובד עם התקנה דרך cygwin ללא בעיות מיוחדות.
- יהיה לכם קשה לשכנע אנשים אחרים שגם בעבודה כדאי לעבוד עם LaTeX, במיוחד בעברית או להסביר להם כיצד לערוך את המסמך שכתבתם :)
תגובות
ארתיום שלום זאת לא הפעם הראשונה שאתה כותב על Latex והפעם שברת אותי :) (אני מתכוון לנסות אותה בקרוב, לא לפני שאקרא את המדריכים שכתבת בנושא).
אם אתה בכלל לא מכיר LaTeX אז תתחיל מעבודה איתו באנגלית (הרבה יותר פשוט). המדריך הכי טוב ל־LaTeX בתבל הוא lshort.pdf (תעשה חיפוש בגוגל) - "מבוא לא כל כך קצת ל-LaTeX בעברית".
אחרי שמתחילים לעבוד אפשר לעבור לעברית, תצטרך להתקין culmus-latex ו-biditex.
דרך צלחה :)
על windows אתה מוזמן לנסות את babelpad שתומך ביוניקוד בצורה יפה
יש שתי נעיות עם babelpad הראשונה היא תמיכה ב-bidi: הנה ציטוט מהאתר:
The Unicode Bidirectional algorithm has not yet been implemented, and so complex bidirectional text may not be displayed as expected
כך שזה לא מתאים לדרישות שלי כי אני מסתמך על אלגוריתם bidi.
הבעיה השניה היא שזו לא תוכנה חופשית. אומנם זה לא חובה אבל בהחלט רצוי.
הוסף תגובה:
חובה לאפשר JavaScript כדי להגיב.