הבלוג של ארתיום
בלוג על לינוקס, תוכנה חופשית, מוזיקה, סלסה, ומה לא!
חוק סינון אתרים, דעה.
לאחרונה עולה דיון הן בתקשורת והן באתרי-תכנה חופשית בנוגע להצעת חוק סינון אתרים.
הועלו טענות רבות נגד החוק כמו:
- זו פגיעה בדמוקרטיה וחופש הביטוי
- נותנים את ההחלטה לגבי תכנים לידי שר התקשורת
אם אתם באמת מעניין להבין במה מדיוק מדובר תקראו את הצעת החוק או לפחות את הקציר הבא שלה.
לפי דעתי, בחוק הזה אין שום פסול למדינה דמוקרטית ששומרת על חופש הביטוי שלה. בסה"כ מדובר בחובת בחירה למנוי, אם אני רוצה לקבל סינון או לא. במילים אחרות, הספקית תהיה מחויבת לספק שירות סינון לאתרי תועבה מסוכנים לקטינים בחינם. מי שלא רוצה לקבל את השירות, לא יקבל אותו.
הרעיון שעומד מאחורי החוק הוא בהחלט חיובי. כך שלפני שמתנפלים על החוק החדש, תקראו בעצמכם במה מדובר.
אם בעיני, החוק אינו מזיק וגם בעל כוונות טובות, האם אני בעד ההצעה?
לא, כי הבעיה בחוק היא לא הרעיון. אני בהחלט הייתי שמח אם היה לי אורקל קטן, שידע להסתכל על תעבורת האינטרנט ולזהות תכנים בלתי הולמים ולחסום אותם לילדים שלי (כשיהיו לי).
הבעיה היא, שאורקל כזה לא קיים, הבעיה היא פתוחה לחלוטין ואין שום כלי שיודע לספק את השירות. תקרא למשל כאן הסבר קצת בנושא, שנכתב בתקופה של הצעת חוק אחרת דומה, אבל שונה מהותית מההצעה הנוכחית.
החוק, בפני עצמו נושא רעיון חיובי, אבל הוא בלתי ישים לחלוטין. מבחינה טכנולוגית.
לכן, גם אם הוא יתקבל, הוא פשוט יגרום לבזבוז כספינו המיותר לחלוטין.
תגובות
סתם בשביל המשחק אני מציע לך לבדוק את drakguard אם אתה במנדריבה או את dansguardian (התשתית של drakguard) אם אתה בהפצה אחרת.
מחזק את DoK, סינון מוחלט אולי אף פעם לא יהיה אבל יש סינונים ברמה סבירה שמונעים מהילד להכנס "בטעות" למקומות מפוקפקים.
אוהד.
אני לא אומר שאין כלים שאם אני מפעיל אותם, אז אני אקבל 95% הצלחה שזה ממש טוב...
אבל? זה לא עונה על הגדרה של "אתרים לא מתאימים" כי אדם חייב להחליט אז זה עובד או לא. כך שכלי כזה אפילו שהוא יעיל לא יכול לשמש את הספקיות לסינון אתרים.
לפי דעתי, במקום לחוקק משהו מפוקפק מבחינה טכנולוגית עדיף להשקיע כסף בהעלאת מודעות לנושא: קרי פירסומים, שיווק ותמיכה בפיתוח יישומי סינון ועוד. להעלאות מודעות הציבור, ואז השוק יכריע בעצמו איזה כלי מתאים לו ואיזה לו.
בשביל לא צריך חקיקה.
מצטער לאכזב, אבל אין ולא תהיה אפשרות לסנן בצורה אפילו סבירה, בפרט כשיש שירותים כמו יוטוב, בלוגר, פליקר, שאין שום דרך לסנן אותם. כבר כתבתי על זה בהרחבה בעבר. יש נסיונות לעשות את זה כבר מעל 10 שנים וזה פשוט לא עובד. נקודה. פשוט אין דבר כזה.
אבל הבעיה העיקרית שלי עם מה שכתבת פה, זו השאלה: "האם הכנסת צריכה לכפות עלי לעשות משהו שאני חושב שהוא טוב*?" לא מדובר פה במשהו שמזיק לאחרים כמו חוק החמץ, אלא משהו שברור שהוא רלוונטי רק לי.
אני, למשל, אוהב מאוד כחול. לדעתי צריך להיות חוק שמחייב את כולם ללבוש חולצה כחולה בבוקר. זה טוב, וזה ימנע תאונות אופנה ויעזור לאנשים שלא יודעים מה ללבוש כי זה יכריח אותם לעשות את הדבר הנכון. כמובן, נאפשר לאנשים זכות בחירה אם הם ירשמו ברשימת ה"צבעוניים" שמאפשרת לאנשים ללבוש מה שבא להם. אבל ברירת המחדל תהיה כחול. רעיון טוב, לא?
בהקשר נוסף, שים לב לחרם של החרדים שגורר סגירת של רשת AM:PM. אם 80% מהגולשים בישראל יהיו מסוננים (מה שכנראה יקרה, כי העם אדיש ואנשים לא ירימו טלפון כדי להוריד את הסינון) שר התקשורת יוכל להחליט שהוא חוסם את וואלה ותהיה לו הסמכות החוקית לעשות זאת (ואז יגידו לך: "מה אתה רוצה? אתה מוזמן לבקש שלא יסננו אותך"). כמובן, שמה שיקרה באמת זה שוואלה יתקפלו ויורידו את התכנים ששר התקשורת לא מרוצה מהם כדי לא להפסיד 80% מהתעבורה, ואנחנו נאשים את החרדים במקום להאשים את עצמנו.
ושאלה לסיום: דותן ואוהד, האם ביקשתם מספק האינטרנט שלכם שיסנן אותכם? אם לא, למה לא? הרי זה דבר כל כך טוב?
אחת מהבעיות שיש לנו במדינת ישראל, היא המחשבה שאם לחוק יש השלכות חיוביות, אז טוב שהוא יהיה בקודקס החוקים של מדינת ישראל. אילו היה צורך בסינון, היה השוק מייצר אותו. אם השוק החופשי לא ייצר די ביקוש לסינון, זה נובע מסיבה אחת פשוטה: אין צורך בסינון. אנשים אינם באמת מעוניינים בו. ישנם הרבה דברים טובים שניתן לעשות באמצעות חקיקה. אבל ישנן נקודות שהכנסת צריכה לדעת שהיא משאירה מקום לאזרח לבחור לבדו. שהיא לא צריכה לשמור עליו כל הזמן.
השאלה היא לא אם הפילטר יעיל או לא. השאלה היא האם המדינה יכולה לקבוע קריטריונים לתכנים לא ראויים.
מדינה, או תוכנת מחשב, חכמה ככל שתהיה, לא יכולה לזהות עבור ציבורים שונים תכנים שלא הולמים אותם.
לכל אדם צריכה להיות הזכות לקבוע עבור עצמו מהם תכנים שראויים לטעמו.
סוף סוף מישהו מביע בעניין דעה שאני מסכים איתה.
כפי שהזכירו כאן, יש עוד כמה בעיות, כגון מי יחליט, ומה יקרה אם וכאשר רשימת הגולשים בלי סינון תדלוף.
אבירם לשאלתך - לא ביקשתי סינון מאף גורם ונכון לעכשיו הספק שלי אינו ערוך לספק שירות כזה גם אם אבקש ממנו.
אני משתעשע כרגע ב-dansgaurdian וב-drakguard ולכשאמצע צורך בכלי כזה (כשילדי יגיעו לגיל בו אחשוב שהדבר רצוי) אשתמש בו.
אני חושב שהעמדת האופציה של שירות סינון לפי בחירה וללא צורך בהשקעה מיוחדת היא דבר מצויין ושמי שמנסה לחסום את האופציה פוגע בזולתו באופן ממשי (מחייב אותו להוצאה כספית במקרה הפשוט ופוגע בצורות אחרות במקרים שונים) למרות שהנזק שיכול להגרם לו עצמו הוא תיאורטי בלבד. מידתיות בטח ובטח שאין כאן.
דרך אגב יוטיוב ואתרים אחרים מטיפוס זה מצמידים תגים לתוכן שמזוהה כפוגעני גם כדי שהם עצמם יוכלו לסננו ובעקיפין כדי שאחרים יוכלו לסנן אותו (מה שמתייחס בצורה מסוימת גם לדברים של גורו יאיא)
מסכים שמקבלי ההחלטות, חסרי כל הבנה טכנולוגית לרוב, לא מסתמכים על חוות דעת טכנולוגית ומקבלים החלטות שקשה מאוד ליישם, או לפחות מאוד-מאוד יקר. (כפי שגבי שמשון הזכיר, איפה יישב הפיירוול הראשי של המדינה? מה יקרה למדינה אם גורמים עוינים יחבלו בו?)
בכל מקרה אני רואה כאן סוגיה נוספת: איך הרעיון יתממש בפועל, נניח שטכנולוגית הוא אפשרי: האם באמת פקס אחד יסיר לי בקלות את החסימה, או שאכנס למעגל בירוקרטי מייגע? האם רשימת "אוהבי-הפורנו-והאלימות" באמת תשאר חסויה? וכמובן השאלה הברורה של איך מחליטים מה מותר ומה אסור , מה עם דברים אפורים.. אם יש תשתית מוכנה למה לא לחסום אתר הסתה של חזבאללה בעצם?
אני חושב שזה טפשי ועובדה שזה לא נאכף ;)
הוסף תגובה:
חובה לאפשר JavaScript כדי להגיב.