הבלוג של ארתיום
בלוג על לינוקס, תוכנה חופשית, מוזיקה, סלסה, ומה לא!
שכפול התוכנה זה טוב או זה רע?
למה אני מתכוון? למשל, לפני לא כל־כך הרבה שנים בלינוקס לא היה תחליף ל־Mirosoft Office כשהיום, יש לו תחליף מוצלח שנקרא OpenOffice. כל משתמש MS Office יוכל ללא בעיות גדולות לפתוח מעבד תמלילים ולהרגיש "בבית" עם ממשק משתמש זהה עד כדי פרטים קטנים. השאלה היא אם זה טוב או אם זה רע? למעשה, גרסה 1.x היתה שונה. לדברי שושנה פורבס, ממשק משתמש החדש שמהווה חיקוי של MS Office, דווקא הרחיק אותו בגרסה 2.x מגישה יותר בריאה: גישה סמנטית.
העליתי נושא דומה בעבר, בהקשר טיפה שונה: חיקוי ממשק של Gnome ב־Xubuntu, במקום שמירה על מקוריות של Xfce.
האירוע האחרון שגרם לי לחזור לנושא, הוא שדרוג של Octave מגרסה 2.x ל־3.0.0. בגרסה הזו הם "שיפרו" את פונקציית ה־plot, כך שעכשיו היא תואמת יותר את הפונקציה המקבילה ב־matlab.
למעשה, הכוונה הטובה, להיות תואמי Matlab היא מאוד משמעותית, בגלל שהיא תקל על המרה של סקריפטים קיימים לסביבה חופשית, רק הבעיה היא, שהשינוי שבר את הסקריפטים הקיימים וגם הסיר אחת הפונקציות המצוינות שהיו.
הסבר קצרצר על מה היה: אם הייתי רוצה לצייר 6 קוים שונים על אותו גרף, הייתי יכול להגיד ל־octave שתחבר בעצמה את הסגנונות בהם יצוירו הקווים: "נקודות עם X", "מקווקו עם עיגולים" ועוד. מה שהיה קורה, ש־gnuplot היה בוחר את הסגנונות המתאימים ביותר לכל הצגה.
לאחר מכן, כשהייתי רוצה לשמור את זה ב־eps על מנת להכניס למסמך LaTeX, הסגנון שנבחר היה מתאים לתצוגה בשחור לבן, ואם הייתי בוחר הצגה צבעונית, אז הוא היה משתמש בצבעים.
למעשה, לא הייתי צריך לחשוב כיצד לתת סגנונות ל־5 קווים המוצגים בגרף (מה שלא היה ניתן לעשות ב־Matlab) וגם הייתה לי התאמה אוטומטית לסוג הפלט (מה שגם לא היה קיים ב"מקור").
השאלה היא: "אם זה באמת צעד קדימה, או שמא זה צעד אחורה?" לטעמי, אחורה. למרות שנעשו הרבה שיפורים משמעותיים בפונקציית plot בגרסה 3.0, דווקא השינוי הזה הוא מהווה צעד אחורה.
אז האם זה טוב לעשות שכפול של תכנה?
אין זה ספק, בהרבה מקרים, אנחנו לוקחים הרבה רעיונות מתוכנה אחרת, בייחוד אם אנחנו מייצרים תוכנה שיש כאלה שכבר דומות לה, אבל פה בדיוק הבאה השאלה, האם כדאי לקחת את התכנה המקורית כפי־שהי ולשכפל אותה או אולי כדאי לקחת את הטוב שבה ולשפר את הרכיבים הפחות טובים?
כפי שדורון אופק כותב, למפתח תוכנה חופשית יש האומץ לקחת דברים ולשנות אותן כך שיהיו נכונים יותר, טובים יותר גם כאשר השינויים נראים מאוד קריטיים ומורכבים. מה שבד"כ ארגונים ובתי־תכנה הגדולים לא מעזים לעשות, בגלל השלכות כאלה ואחרות.
בדיוק כאן, כשמייצרים "שכפול של תכנה" יש הזדמנות מצוינת לייצר מוצר טוב יותר ע"י סינון מבוקר של רכיבים איכותיים, שאותם כדאי לשכפל, ותכנון מחדש של הרכיבים הפחות טובים. אחרת, אם עושים "שכפול" מלא של תוכנה, תמיד מקבלים תוכנה גרועה יותר, כי למעשה, תמיד ממשיכים לרדוף אחרי המקור, שזה אומר: "להישאר מאחור."
תגובות
אני מסכים עם הגישה שחיכוי של תוכנה הוא בגדר ללכת אחורה. אם מדובר על הממשק היה צריך ליצור ממשק מסויים שמתאים יותר ולהוסיף פלאגינים שיהפכו את הממשק לתואם לתוכנה השנייה. יותר עבודה אבל בסופו של דבר יותר פרודוקטיביות.
יש דוגמא שאני רוצה לציין. אופן אופיס הוא מוצר מעולה שלפי דעתי מאד השפיע על התעשיה ונתן בחירה מאד איכותית. הבעיה שלו (וזו דעתי הבלעדית ואין להשליך זאת על כל נושא אחר) היא שהוא דומה מדי לאופיס של מיקרוסופט. הבעיה שמיקרוסופט שינו את האופיס החדש שלהם (והאמת אני חושב שהוא הנוח והמודולארי ביותר שלהם - אחרי זמן מה בו קשה לחזור לאופן אופיס) וככה צריך לחכות לאופן אופיס שיוציאו גרסה שתחקה את הממשק החדש במקום ליצור ממשק עצמאי ויותר פרודוקטיבי
הוסף תגובה:
חובה לאפשר JavaScript כדי להגיב.