באר

ב־יום שישי, 29 בדצמבר 2006, מאת ארתיום; פורסם תחת: כתיבה, הכל מלבד מחשבים, שירים; ‏3 תגובות

שבעה ימים, שבעה לילות,
הם במדבר הלכו,
אוצר יקר מאגדות,
ביחד הם חיפשו.

זקן חכם סיפר להם:
"חבוי שם במדבר,
אוצר גדול, אוצר שלם,
ממנו אין יקר!"

זהב וכסף הם חיפשו,
הלכו בלי מנוחה,
עד שהמים כבר אזלו,
לא נשארה טיפה;

ולבדם בין החולות
מחום הם הסתתרו;
ובשפתיים יבשות
בשקט לחשו:

"או אלוהים! תן נחמה,
כוון אל מעיין.
תן רק סיכוי, תן רק תקווה,
תן רק לצאת מכאן!"

וכשלמוות הם חיכו:
"שרק יבוא מהר!"
מקור של מים הם ראו,
ראו את הבאר.

באר המים הקרירים
באמצע המדבר
החזיר להם את החיים,
נתן להם מחר;

והם הלכו בחזרה
בלי כסף וזהב,
רק נשארה השאלה:
"מה לעשות עכשיו?

האם כדאי לנו לחזור
ושוב להסתכן?
או לפני זה יש לעצור,
לשאול את הזקן?”

וכשהביתה הם חזרו,
פנו עם שאלה -
מדוע בדרכם טעו?
והם קיבלו תשובה:

"מסלול הוביל אתכם נכון,
כאן לא נפלה טעות,
אתם עברתם במקום,
פספסתם הזדמנות.

אז שוב תלכו ותחפשו,
עברו בדרככם,
אבל הפעם תחשבו,
מה היקר לכם?"

תגובות

sunflower, ב־29/12/06 02:07

:-)

תות, ב־31/01/07 19:02

מדהים... אתה כתבת?

ארתיום, ב־01/02/07 01:12

כן :)

הוסף תגובה:

 
 כתובת דוא"ל לא תוצג
 

ניתן לכתוב תגובות עם שימוש בתחביר Markdown.

חובה לאפשר JavaScript כדי להגיב.

דפים

נושאים