הבלוג של ארתיום
בלוג על לינוקס, תוכנה חופשית, מוזיקה, סלסה, ומה לא!
לינוקס לגיקים בלבד?
בזמן האחרון אני תוהה יותר ויותר בכל הקשור להפצות שונות, החלפת הפצה, שדרוגים, קהל היעד ועוד שאלות רבות שעולות בכל פעם, כשאתה מרגיש שאתה לא מרוצה מההפצה שלך.
רוב ההפצות הפופולריות - Fedora, Ubuntu, Suse, Mandriva משחררות גרסה חדשה כל חצי שנה. כל חצי שנה אתה חייב לבצע שדרוג - פעולה כלל לא טריוויאלית שדורשת ניסיון רב בתחזוקה של המערכת. המשתמשים נשארים לרוב ללא ברירה: או שאתה משדרג או שתוך זמן קצר תישאר ללא תמיכה מהקהילה או ללא עדכוני אבטחה. יותר מזה, לפעמים ביצוע שדרוג "בקפיצה" אינו אפשרי. האם המצב הוא תקין?
אם קהל היעד של ההפצות האלו הוא משתמש ביתי, שעובד בד"כ עם מספר מצומצם של תכנות, אז הוא לא ממש זקוק לשדרוג, כי "הכל עובד אז למה לשנות?" (פרט לעדכוני אבטחה כמובן).
אם קהל היעד הם "גיקים של מחשבים" אז למה להתאמץ ולבנות עשרות כלים "ידידותיים" למשתמש על מנת לנהל מערכת? apt-get ו-vi לעריכת קבצי הקונפיגורציה בהחלט יספיק לכל "גיק".
אם קהל היעד הוא ארגון או סביבה קריטית כמו שרתים, אז על אחת כמה וכמה שדרוגים עלולים רק להפריע.
אז נשאלת השאלה - מי קהל היעד של ההפצות הנ"ל? מי, פרט למשתמש לינוקס מנוסה ומתקדם, יבצע שדרוגים כל חצי שנה כשהמערכת שלו עובדת ומספקת את הצרכים. יותר מזה כמה אנשים מוכנים להתפשר על איכות החבילות שנכנסות למאגרים על מנת להיות על הקצה של טכנולוגיית קוד פתוח - גיקים או משתמשים רגילים?
ברור לי שקצב ההתפתחות של קוד פתוח הוא משמעותי ומערכת בת שנה וחצי - שנתיים כמו Debian Sarge, היא כבר יחסית מיושנת אבל עדיין מספקת את הסחורה לאנשים שהתרגלו לעבוד איתה.
היום רוב ההפצות מתחרות בחדישות שלהן: למי יש גרסה אחרונה של compiz או Firefox הכי מעודכן? למי יש את ה-Gnome החדש ביותר (לא משנה אם הוא מספיק בשל - העיקר של האחרון).
אז מתי תקום ההפצה שתדגל בדברים שחשובים למשתמש פשוט:
- ידידות ופשטות (כמו Ubuntu או Mandriva)
- יציבות כמו Debian Sarge או RHEL.
כי היום יש הפצות לגיקים, יש הפצות לשרתים וארגונים אבל אין הפצות למשתמשים שרוצים שהמערכת פשוט תעבוד - הפצות שדורשות נגיעה בניהול שלהן לעיתים רחוקות ביותר.
בסופו של דבר נוצרת התחושה: קהילת הלינוקס עדיין לא הפנימה שמשתמשי לינוקס הם גם אנשים רגילים ולינוקס לא נועד רק לגיקים.
תגובות
לדעתי הם פשוט מנסים למצוא פשרה, שההפצות צריכות להתאים גם לגיקים וגם למשתמשים ביתיים. ניקח נגיד את המצב כיום שכל חצי שנה צריך לשדרג. אם יש לך שכן ותתקין לו אובונטו נניח, אז יהיה לו יותר קל להתקין תוכנות בזכות סיינפטיק(כי אובונטו הפצה ידידותית), ואת השדרוגים פעם בחצי שנה-אתה יכול לעשות לו. בקיצור, לדעתי הם הולכים על משהו בסגנון "ההפצה צריכה להיות ידידותית וקלה לשימוש למשתמש הבייתי, אבל צריך שיהיה למשתמש הזה איזה גיק מחשבים בסביבה" :)
זאת לא ממש פשרה - קצב שחרור מהיר מידי פוגע ב:
-אני עובדת על אדג'י(עוד מהתקופה שהוא היה beta) חצי מהזמן, והכל עובד מצויין! אם יש פגיעה באיכות אז הפגיעה ממש מינורית... -בשרתים ואירגונים יש בדר"כ מנהל מערגת שמבין מה הוא עושה, וזאת לא צריכה להיות כזאת בעייה בשבילו לשדרג פעם בחצי שנה...בנוסף, יש אנשים שאוהבים לחיות "על הקצה" וצריך להתחשב בהם עם הפצות לא יציבות במיוחד!
זה שיוצאים גרסאות הפצה חדשות זה לא אומר שצריך לרוץ להחליף.
מיטל:
יש לנו סטנדרט קצת שונה בנוגע ליציבות - מבחינתי Edgy הייתה נפילה ביחס ל-Dapper. בנוסף אם את חושבת שלמנהלי רשת חסרה עבודה אז את טועה - בייחוד כשמדובר בארגון גדול. כמו כן, גם הם לא יודעים את הכל (מניסיון). וזה כן מאוד בעייתי לבצע שדרוג כל חצי שנה בארגונים (אני מכיר את הסביבה ושם עובדים לפעמים אפילו עם RHEL3 שהיא ממש - אבל ממש ישנה - אבל עובדת).
נדב:
ברור שלא צריך לרוץ רק השאלה היא האם תוכל לשדרג בעוד שנה או לקבל תמיכה/עדכוני אבטחה?
דעתי האישית היא שהמודל של "גרסה" פשוט שגוי. כשאתה משחרר גרסה של תוכנה אתה אומר שהיא מוכנה, אך מצב כזה בתוכנה אינו בר השגה, תוכנה זו אבולוציה (עפ"י לינוס, לינוקס היא אבולוציה).
כאשר משחררים הפצת גנו/לינוקס, נועלים את עץ החבילות, קרי לא מאפשרים לתוכנות חדשות להכנס במקרה ויש צורך/רצון בכך.
אני מניח שאפשר להסתכל על מכונת הדביאן שלי במחשב הנייח לעומת על האובונטו שיש לי בנייד; הנייד עבר מספר התקנות אוהרי->בריזי->דאפר->אדג'י, חלקם ע"י שידרוג, חלקם ע"י התקנה וכו', על הנייח שלי לעומת זאת התקנתי את המערכת פעם אחת (דביאן טסטינג) ומאז אני רק משדרג, כמובן רק במקרה הצורך.
הרעיון של האפשרות לשדרג רכיבים קטנים כל פעם בהדרגה נשמע לי בריא יותר ופשוט יותר. בכל אופן המודל הזה גם אינו מושלם והייתי רוצה לראות בו שיפורים נוספים, כמו שמירה על גרסות ישנות יותר של חבילות במאגר ובכך לאפשר שיחזור למצב עובד בקלות יתר.
הרעיון של ניהול חבילות, הוא הדרך הנבונה לדעתי, אך כיום איני מכיר הפצה שמספקת ניהול חבילות מספיק משוכלל שפותר לחלוטין את הבעיה שהעלת.
אני לא מסכים עם זה. תהליך פיתוח הוא תהליך מורכב. פיתוח ייצוב, שחרור גרסה, הוספת פיצ'רים נוספים (ובאגים נוספים), ייצוב שחרור גרסה וכך הלה. יש גרסאות יציבות ובדוקות ויש גרסאות הבאות. לצורך העניין לינוס התייחס למושג "אבולוציה" על מנת להדגיש שאין איזשהו כיוון כללי, הפיצ'רים מתווספים לפי הצורך כתהליך אבולוציוני ולא תוך כדי משהו מחושב.
זה בעייתי מאוד. תמיד יש באגים ותמיד יש בעיות מסויימות. לכן יש סיכון שתוך כדי שדרוג אתה עלול למצוא את עצמך עם רכיב קריטי לא פעיל.
גם אם הייתה תמיכה קלה יחסית לחזרה לאחור - אתה עלול לגלות את הבעיה מאוחר מידי; ואז חזרה עלולה להיות בעייתית או דורשת שינויים רבים מידי, שלא נדבר על כך שלפעמים קשה לאתר את ה"אשם" שזאת יכולה להיות ספריה או כל דבר אחר שלא נראה קשור. לכן יש הגיון רב בגרסאות "יציבות".
לפי דעתי הרעיון המאוזן ביותר הוא מחזורי שחרור עם מרווחים יחסית גדולים ואפשרות שדרוג רכיבים שונים מ-backports (בלי צורך לשדרג עשרות תלויות).
שים לב איך סיכמתי את דברי. חוסר ההסכמה שלך נובע מהנחה שהפעולות תיעשנה באמצעות הכלים הקיימים כיום, כפי שאמרתי אין כרגע כלים מספיק משוכללים שיתמכו בכך.
"הרעיון של האפשרות לשדרג רכיבים קטנים כל פעם בהדרגה נשמע לי בריא יותר ופשוט יותר. בכל אופן המודל הזה גם אינו מושלם והייתי רוצה לראות בו שיפורים נוספים, כמו שמירה על גרסות ישנות יותר של חבילות במאגר ובכך לאפשר שיחזור למצב עובד בקלות יתר."
ככה ARCH עובדת, ובגרסא היציבה לא רק בלא יציבה.
ארתיום, אם אתה מחפש יציבות אז למה אתה לא משתמש ב-FreeBSD שנחשבת למערכת היציבה ביותר בעולם? אתה צודק, אובונטו זו חובבנות, הם מכניסים תוכנות חדשות ולא יציבות שקורסות פעמיים ביום בכדי לצבור פפולריות. הסנדק רוצה להכניס מודולים קניניים לקרנל - רק בגלל זה צריך לשחוט את ההפצה שלו!
קודם כל, אין צורך לשחוט שום הפצה. את השורות האלו אני עדיין כותב מ-Ubuntu Dapper שאני יחסית מרוצה ממנה.
יציבות זה עניין יחסי - אני עדיין לא מריץ על זה שרת ואני רוצה להנות מסביבה יחסית עדכנית. חוץ מזה אני לא מכיר BSD.
הגיע זמן לחפש הפצה חדשה?
בהמשך לחיזוי של שחרור מאוחר של Lenny באוגוסט 2008, אני מתחיל להגיע למסקנה – הוא מדויק למידי. הנה גרף הבאגים הקריטיים במצבו של היום:
זה עצוב,
הוסף תגובה:
חובה לאפשר JavaScript כדי להגיב.