כשסלסה פוגשת טנגו.

ב־25.4.2007, מאת ארתיום; פורסם תחת: מוזיקה וריקוד, הכל מלבד מחשבים; ‏9 תגובות

מי שלא מכיר, אני כבר מספר שנים רוקד סלסה ומאוד נהנה מזה. זה אחד התחביבים והבילויים המועדפים שלי. לפני שהתחלתי לרקוד סלסה, לא היה לי שום רקע בריקוד, אלא רק רצון עז -- לרקוד, לנוע יפה, לפי קצב המוזיקה, להסתובב על רחבת הריקודים. כמובן, הסרטים כמו "ריקוד מושחת" היו סרטים שהייתי מסוגל לראות אותם שוב ושוב...

עבר הזמן, אני עדיין ממשיך, מידי פעם, לרקוד סלסה, אם כי המצב קצת שונה. כבר אין רדיפה אחרי וריאציות, ניסיון ללמוד סטייל ועוד. פשוט לרקוד בשביל להנות ולא לרוץ לשום מקום. אבל, מה שחשוב, עדיין נשאר אותו רצון עז לרקוד, לרקוד כשאתה פשוט שומע מקצב מוכר. בשלב בו יש לך רקע מספיק טוב בשביל להגיד - "גם אם אני לא אדע עוד כמה עשרות תנועות או אעבור עוד קורס, זה לא ישנה הרבה", אז להתחיל ללמוד עוד סוג של ריקוד (דגש -- ריקוד ולא סיגנון של ריקוד) זה יכול להישמע פחות מעניין -- "הרי מה כבר יכול להיות כל־כך חדש, הרי זה סה"כ ריקוד?", "למה לעבור את ייסורי הרקדן המתחיל מחדש?" "אני גם ככה לא רוצה להיות מקצוען אז למה לנסות עוד, אם כבר יש לך משהו?"

כך או אחרת, מצאתי את עצמי בשיעורי טנגו וגם המחשבות שצצות בהתחלה: ריקוד קצת מוזר, הגוף כמעט ולא נע, שני רקדנים כבולים אחד ליד השני, כאילו הם אזוקים, רק תנועות רגליים, וגם הן כאילו מחליקות על הריצפה כמעט בלי להתנתק ממנה, איפה כאן הובלה בכלל? איך הוא מוביל אותה? הידיים שלו פשוט לא זזות! אולי זה מתואם מראש או סגור לכמה וריאציות פשוטות... ריקוד מוזר.

הנה מתחיל שיעור ראשון -- מלמדים צעד בסיס או שניים, בזה בערך מסתיים השיעור, לא נורא, לא מסובך, אבל בינתיים אני לא רואה הרבה היגיון בצעדים האלו. אז מה המקצב הבסיסי -- "שמיניות, רביעיות"? עכשיו המוזיקה, היכן הקצב? הוא מוזר, משתנה, קשה לשמוע. טוב, בסלסה לקח לי המון זמן עד שתפסתי את הקצב... אבל בכל זאת, למה המדריך לא מחלק את הוריאציות לשמיניות או משהו כזה כמו בסלסה, יש יחידה בסיסית?

התרגול הראשון די קשה, לשמוע מוזיקה, לזכור את הצעדים בלי להביט לרגליים, חזרתי לימים הראשונים של סלסה -- כשלא ידעתי כלום, אבל ניסיתי. למרות הכל. ריקוד אחד ממש מצליח עם טעויות אבל הוא זורם, אולי זו מוזיקה? אולי זה קשר עם בת הזוג? אני מסיים את הערב עם תחושה "זה אכן יכול להיות ממש נחמד" ומתחיל לברר -- מהו השיר שכל־כך נהניתי לרקוד עליו? באמת, המוזיקה ממש שונה. זה באמת לא דומה לסלסה.

שיעור שני -- הפעם זה הולך קשה יותר, הגענו להובלה. זה ממש מוזר מה הבדל בהובלה בין "בייסיק סלידה" לבין "סלידה קצרה" (אני בכלל מבטא את זה נכון?). מה ללכת ישר? אני הולך ישר, או שלא? בכל מקרה, זה הופך להיות הרבה יותר קשה. אני לא מבין כיצד להוביל את הדבר הזה... מה זה הובלה עם הגוף? אני מבין לסובב, לתת "brake" או לעשות "cross body lead" אבל כיצד, לעזאזל, אני משנה את ההובלה בשני הצעדים האלו שהיא תהיה ברורה? טוב, זה בטח יקח קצת זמן...

גם התרגול הולך הרבה פחות חלק, זה פשוט לא הולך לי. מעניין אם זה היה קשה באותה מידה בסלסה? אבל, לדבר אחד אני שמתי לב, האנשים לא נראים מגוחך כמו שזה נראה בשיעורים הראשונים של סלסה. נכון שזה לא נראה חלק, אבל בכל זאת, הרקדנים המתחילים לא נראים כמו פילים... אולי אני פשוט לא שם לב, בגלל שאני לא רגיל לראות איך "טנגו אמיתי נראה".

שיעור שלישי -- העניינים מסתבכים, יש עוד כמה וריאציות חדשות ואני לא מבין כלום! יש תרגיל אחד שפשוט לא מצליח לי, מדוע? מה כל־כך לא ברור לי שזה לא הולך. הרי הם מלמדים ממש לאט וביסודיות -- בקושי תרגיל אחד חדש בשיעור! אולי טנגו זה לא בשבילי? אבל אני, זה שתמיד התלהבתי מריקודים סלוניים שנראים הרבה יותר אלגנטי, אצילי ובכלל ממש לא דומה לסלסה שאני כל־כך אוהב (נדמה לי שיש סתירה במה שאמתי אבל נעזוב את זה כרגע). אני שוב מצאתי את עצמי איפשהו בתחילת הדרך, שכחתי כבר איך זה היה. ככל־הנראה, צריך פחות להרים את האף. (אני הרמתי??!!?? לא יודע).

הפעם בתרגול אני מנסה להתמקד במה שהצלחתי עד כה ולעשות את זה טוב. אבל מצב הרוח די השפיע עליי לרעה, אני מתרגל, אבל לא רוקד. מצד שני, האם אפשר לרקוד אחרי שלושה (!) שיעורים ולהנות? הרי זאת התקופה הקשה ביותר... "טוב" -- אני אומר לעצמי -- "זה יעבור."

בכל אופן, אני ממש מתחיל להתאהב בצורת ההדרכה, המקצועיות כל־כך מורגשת, זה כלל לא דומה לרמת הדרכה במועדוני הסלסה הטובים ביותר. כל־כך הרבה הקפדה על דברים קטנים: איך להחזיק את היד, איך להחזיק את הגוף, איך לזוז עם הרגליים, מה לעשות על מנת שגם ריקוד של שתיים וחצי וריאציות ייראה כמו טנגו. זה ממש שונה ממה שהכרתי עד כה, פתאום מדברים על יציבת הגוף, יותר על "איך" אתה עושה את זה ופחות על "מה" אתה עושה. הרי, זה בדיוק מה שחיפשתי כל הזמן! דווקא עכשיו, כשמצאתי את זה, אני מרגיש שפשוט לא הולך לי?

שיעור רביעי מתחיל מתרגול מוזר, ללמוד ללכת? טוב... רק שאחרי שהשיעור נגמר הכל התהפך. טנגו הפך לריקוד אמיתי שפשוט נהנים ממנו, התרגול היה פשוט מעולה -- אפילו אי אפשר היה לקרוא לזה תרגול, זה היה ריקוד אמיתי. הצטערתי על הרגע שאמרו שזה השיר האחרון... פשוט רקדנו. הכל התחבר. ה"מסגרת" שבין בני הזוג, ששמעתי עליה רק בסרטים, פתאום הפכה לברורה ומשמעותית, פתאום צעדים פשוטים הפכו לכך־כך חשובים ומלאי משמעות, הריקוד הפך לרגוע ונעים, הקצב ברור ושקוף. התחלנו לרקוד...


אחרי הרבה שנים שרקדתי סלסה, גיליתי עולם אחר, העולם שבו כל מה שהיה נכון הפך לחסר ערך וכל מה שחשבתי לחסר משמעות או שולי, הפך למרכזי ומעניין ביותר. אני יודע שזאת התחלה בלבד ואני יודע שראיתי רק את קצה הקרחון בתוך ערפל כבד, שאני עדיין לא מסוגל להבין מה בדיוק עומד מאחורי מה שראיתי. אבל כבר יודע, שפיספסתי המון...

תגובות

sunflower, ב־27.4.2007, 16:44

מה בדיוק פיספסת? אם אתה לומד את זה עכשיו :)

elinor, ב־3.5.2007, 23:17

אני מעדיפה לפתור את כל התרגילים בספר טופולוגיה של Munkres מאשר לרקוד טנגו.

ארתיום, ב־4.5.2007, 8:52

כל אחד והתחביב שלו... :|

sha(y)ines, ב־2.7.2007, 23:09

אהלן ארתיום :) יופי של כתבה. מבחינתי, ואני מודה שאני מכור, משוחד, מאוהב וכל מה שתקרא לזה:

VIVA LA SALSA! אין תחליף ואין משהו שישתווה. =)

ארתיום, ב־3.7.2007, 6:44

אף אחד לא אמר שזה משתווה. זה שני ריקודים שונים לחלוטין...

העובדה שהתחלתי לרקוד טנגו לא משפיעה על החשק והתמכרות שלי לסלסה. כפי שכתבתי, זה עולם אחר -- עולם שונה לחלוטין.

Freya, ב־6.8.2007, 21:10

נהניתי לקרוא את הכתבה. דווקא איפה שהוא באמצע חשבתי שתוותר, אבל כל הכבוד על ההתמדה!!! ככה בודקים את הדברים: נותנים צ'אנס אמיתי, בוחנים את זה ברצינות, מבינים שתהליך הלמידה הוא תהליך, ושלוקח זמן לאסימון ליפול בדר"כ, אבל כשהוא סוף סוף נופל... עולם חדש יכול להיפתח... מימד אחר שלא דימיינת פתאום נפתח וממלא אותך בהתלהבות, וגורם לך להתאהב מחדש.

יש לי כמה שיעורים בוידאו שאולי יכולים לעזור לך.
תבדוק <a href="http://www.pasionlatina.co.il/index.php?option=com_docman&amp;task=cat_view&amp;gid=92&amp;Itemid=61&amp;Itemid=61" rel="nofollow">כאן</a>:

צריך להירשם כדי להוריד את הקליפים.
מקווה שתוהב אותם. יש עוד.

וברגע שתדע איפה לימדים West Coast Swing... תגיד לי!!! זה על בטוח "הדבר הבא"...

ארתיום, ב־6.8.2007, 22:04

אני בעצמי הייתי בכיף מחפש מקום ל-Swing :)

שווה קריאה, ב־1.2.2008, 18:33

כשסלסה פוגשת טנגו...

מי שלא מכיר, אני כבר מספר שנים רוקד סלסה ומאוד נהנה מזה. זה אחד התחביבים והבילויים המועדפים שלי. לפני שהתחלתי לרקוד סלסה, לא היה לי שום רקע ב...

טנגו ארגנטינאי, ב־26.8.2008, 0:00

יופי של פוסט! אחרי מספר שנים של ריקודי סלסה, התחלתי לאחרונה ללמוד טנגו ארגנטינאי. אני ממש מזדהה עם מה שכתבת כאן, רק שאני עדיין לא מצליח כ"כ לרקוד, בינתיים אני רק הולך...

הוסף תגובה:

 
 כתובת דוא"ל לא תוצג
 

ניתן לכתוב תגובות עם שימוש בתחביר Markdown.

חובה לאפשר JavaScript כדי להגיב.

דפים

נושאים