הבלוג של ארתיום
בלוג על לינוקס, תוכנה חופשית, מוזיקה, סלסה, ומה לא!
אוווובוווונטוווו שולתת!!!111 :\
לא, באמת שזה לא מה שאני חושב. אז מדוע כתבתי כותרת כזו? כי זה, משב הרוח שתפס את הקהילה של לינוקס בארץ ובעולם. המטרה היא לנסות לנתח את הנסיבות של ההצלחה של ההפצה עם שם מוזר (שעד לא מזמן השתמשתי בה).
מדוע אובונטו היום כל־כך פופולרית?
אחת הטענות הנפוצות ביותר היא "ידידות למשתמש". היא נחשבת לאחת ההפצות הידידותיות ביותר, כאשר דביאן, שעליה אובונטו נשענת חזק נחשבת להפצה ל"גיקים" או לפחות למומחים.
עכשיו בואו נשווה את סט כלי ניהול המערכת בהפצות שונות:
- דביאן
- הפצה שבאה עם התקנה טקסטואלית כברירת מחדל, לא מספקת LiveCD, עם זאת, היא מכילה את כל כלי־הניהול של Gnome ו־KDE, היא מספקת synaptic וכלים בסיסיים אחרים שמאפשרים ניהול קל של המערכת. רוב החבילות שדורשות הגדרות מיוחדות מוגדרות בד"כ דרך debconf טקסטואלי.
- אובונטו
- באה עם LiveCD עם התקנה מובנית, מספקת את כל כלי ניהול שדביאן נותנת עם כמה כלים ייעודיים (החל מ־7.04) להתקנה של דרייברים וחבילות מדיה דיגיטלית, אבל לא יותר מזה
- מנדריבה
- המערכת באה עם כלים גרפיים רבים לניהול כמעט כל המערכת - drakconf (אם אני זוכר נכון). מספקת התקנה גרפית ידידותית, אפילו LiveCD עם התקנה שכולל דרייברים קנייניים.
- אופן סוזה
- אומנם אין לה LiveCD חביב אבל, אחרי התקנה מוצאים מרכז בקרה YaST שבו אפשר להגדיר בצורה גרפית כמעט הכל.
אז איפה הידידות של אובונטו מתבטאת?
הרי היא נותנת פחות כלים בהשוואה להפצות פופולריות רבות, לא באה עם תמיכה במדיה דיגיטלית בכלל. אחרי שמתקינים היא לא נשארת יותר ידידותית בהשוואה לדביאן שנחשב ל"קשה".
אבל אם נסכם את כל המאפיינים נראה:
- זאת ההפצה הפופולרית הראשונה שאמרה -- דיסק התקנה יחיד.
- זאת ההפצה הפופולרית הראשונה ששילבה LiveCD יחד עם דיסק התקנה.
- זאת ההפצה הפופולרית הראשונה ששלחה דיסקים בחינם
- זאת ההפצה הפופולרית הראשונה שיש מאחוריה תקציב מכובד שלא דורש גם החזרה.
אז מה באמת גורם לאובונטו להיות כל־כך פופולרית?
- איכות התכנה? לא -- איכות החבילות ו־QA הוא מאוד בעייתי ועליה היא מקבלת ביקורת כל הזמן.
- קלות הניהול? לא -- אין לה כלי ניהול מעבר לכלים שקיימים בדביאן.
- תמיכה מעולה בחומרה? לא -- בסופו של דבר קרנל זה אותו קרנל.
- אהדה רבה לתכנה חופשית? לא -- היא מזמן שילבה רכיבים "בעיתיים" ונוהגת לעבוד עם כלים סגורים כמו (lanchpad)
- חינם? כן, אפשר לקבל דיסק בחינם (מי לא אוהב כשהכל בחינם).
- צריך לחשוב מעט? כן, אין יותר מידי התלבטויות - אפילו בלי מחוייבות -- רק להוריד דיסק יחיד או לקבל אותו בדואר.
- תמיכה קהילתית? כן, תיכנסו לכל פורום תשאלו איזו הפצה, מיד 10 אנשים יקפצו ויגידו אווובוווונטווו, וגם אפשר לקבל די הרבה תשובות ופתרונות.
ובכן, אז מה סוד הצלחתה של אווווובוווונטווווו?
ככל הנראה זאת לא תוצאה ישירה של איכות התכנה, או קדמה טכנולוגית, אלא שילוב מנצח של כלים שמאפשרים קפיצה יחסית רכה למים. אבל לא מעבר.
יש הרבה מה ללמוד להפצות שונות מההצלחה שלה, אבל יחד עם זאת, אסור לשכוח, מהי אובונטו באמת -- כי לא כל הנוצץ זהב (תרתי־משמע)
תגובות
בעקבות הכנסת הרכיבים הקיניינים אובונטו אמורה להיות אויב של הקוד הפתוח וזה ממש ממש לא בסדר שבפורומים של לינוקס אנשים מקדמים את הנוכלים האלה (בכך שהם מציעים את אובונטו לכל החדשים כאילו אין הפצות לינוקס אחרות). בנתיים קנוניקל לא עושה כל כך בעיות אבל יבוא היום והם יבגדו בקהילה (כמו שקרה לסוזה)...
סוזה לא בגדה באף קהילה, היא עדיין מאה אחוז תוכנה חופשית (מלבד הסימנים המסחרים)
נובל עשתה הסכם שנוי במחלוקת עם מיקרוסופט, זה לא אומר כלום שההפצה פשלה פחות חופשית...
הסיבות (לדעתי) להצלחת אובונטו: 1. תמיד תקבל את הסביבה החדשנית ביותר שניתן לקבל (בזכות העובדה שמשחררים גרסה כל חצי שנה), ולכן תמיד משולבים בהפצה הטכנולוגיות החדישות ביותר. אין מה לעשות: אנשים אוהבים COMPIZ, BERYLE ועוד ומוכנים לשלם ביציבות. 2. שולחן עבודה מאוד מושקע ונוצץ: ערכת נושא מקסימה כשב- Feisty הם התעלו ויצרו שולחן עבודה מרהיב (על טעם ועל ריח... אבל זו דעתי) 3. קהילה שרק הולכת וגדלה. 4. דיסק התקנה יחיד שמקל על ההורדה וההתקנה. 5. גב כלכלי שלא מתבסס רק על מתנדבים (דביאן) שמאפשר לקבל בחינם את הדיסקים, אבל בעיקר, ויותר חשוב, לשכור את שירותיהם של הטובים בממפתחי דביאן לטובת אובונטו (ואכן הם גייסו בפועל את מיטב המפתחים) 6. התבססות על המאגרים המעולים של דביאן. 6. אי הקנאות לנושא תוכנה חופשית. זה נכון שתוכנה חופשית זה דבר טוב, אבל אם אין פתרון הולם הם לא יהססו לשלב רכיבים קנייניים בהפצה, כך שהחיים למשתמש (אחרי ההתקנה) יהיו קלים יותר.
אתן דוגמה קטנה: אינני מכיר הפצה שכשאתה מנסה לנגן (מיד לאחר ההתקנה) קובץ מדיה כלשהו (mp3, mpeg ועוד) מציעה לך להוריד ולהתקין את הקודקים באופן אוטומטי. זה קל למשתמשים ומסתבר שטוב גם לאובונטו.
רק תיקון קטן:
בדביאן יש תמיכה במדיה דיגיטלית מהקופסה בקנופיקס אתה מנגן הכל מהקופסה אותו סיפור במנדריבה.
רק Fedora, Ubuntu ונדמה לי Suse לא מספקים תמיכה כזו.
בנוסף מנדריבה הציע את Compiz כבר די מזמן בגרסת One עוד לפני Ubuntu (כולל דרייברים קניינים בתוך התקליטור!)
אבל אני אכן מסכים יש הרבה סיבות טובות.
ארתיום, אתה יודע למה דביאן מספקת תמיכה מהקופסה בעוד שאובונטו לא? בעיני זה מוזר מאד.
קצרה היריעה מלפרט את היקף החפיפה אבל אני חושב שאובנטו היא במידה רבה של דיוק הפיירפוקס של ההפצות. כמה דוגמאות קטנות - התבססות על תוכנה שהגיעה לבשלות והתבדלות ממנה בעיקר על בסיס יחסי ציבור. הרבה יחסי ציבור שהדבר המרשים שבהם הוא היכולת לגייס קהילה של תומכים שמקדמים את המוצר מרצונם תוך הרגשת הזדהות איתו. אריזה קומפקטית כנקודת יתרון בולטת. ועוד ועוד ועוד.
אני מניח שהסיבה העיקרית שאובונטו חוששים מנושא הפטנטים היא העובדה שהם שולחים דיסקים בחינם גם לארצות הברית.
בכל אופן, גם מנדריבה עושים אותו דבר... מדוע? אולי בגלל שהיא הפצה אירופית?
אבל להבדיל מחבר'ה של Canonical חבר'ה של Mozilla ממשיכים לפתח את המוצר ומנוע Gecko שלו הוא אחד המתקדמים בתחום שנמצא בשימוש בעוד דפדפנים.
Firefox זו רק מעטפת למנוע Gecko שחבר'ה מ־Mozilla מספקים. העיקר הוא מנוע עצמו.
אם נשוואה זו ל־Ubuntu נראה שלה יש הרבה פחות תוכן איכותי...
לדעתי ה"סוד" של אובונטו הוא: 1. עיצוב יחודי ונעים לעיניים. 2. שולחים דיסקים באריזה יפה(אבל פה לא ברור לי למה אנשים שיש להם חיבור לאינטרנט וצורב בוחרים בכל זאת לחכות חודש ומשהו לדיסק במקום להוריד בכמה שעות ולצרוב). 3. כנראה צבעי האדמה האלה עושים משהו לאנשים ומושכים אותם... ההמלצה לניובים להשתמש באובונטו נובעת לדעתי מזה שיש לה קהילה מאוד גדולה מה שאומר יותר אנשים שיכולים לתמוך בהם. השאלה היא איך הקהילה הגיע להיות כזאת גדולה? ועל זה אני מניחה לא נדע תשובה מוחלטת...
לגבי ההבדלים בינה לבין דביאן, אני מצאתי 3 הבדלים עיקריים: -במקום system בדביאן כתוב desktop בגנום(הבדל שולי לגמרי!) -אין בדביאן sudo כברירת מחדל(אבל אפשר להתקין בשנייה אז זה גם שולי) -הקטע עם stable, unstable, backports...שיכול לבלבל משתמשים חדשים. זה ההבדל העיקרי איך שאני רואה את זה. *האמת שאצלי יותר דברים עבדו "ישר מהקופסה" דווקא בדביאן.
שתי הערות: לאופן סוזה יש גם לייבCD; למיטב ידיעתי אובונטו היו הראשונים שלאחר ההתקנה המאגרים הרלבנטים היו מותקנים. למיטב זיכרוני (ודותן יתקן אותי) במנדרייק 10 היה צורך להכנס לאתר easyurpmi על מנת להעתיק שורות ולעדכן מקורות,באובנטו המאגרים היו מעודכנים מראש. יכול להיות שהיום הסיבות ההן (משנת 2004) לא רלבנטיות אבל חלק לא מבוטל מקהילת הלינוקס עבר לאובנטו (לדעתי עד 2004 המנדרייק והפדורה היו המולכות בכיפה).
מיטל - הרשי לי לא להסכים איתך... צבע חום עד Edgy היה פשוט זוועתי.
בגדול אני בתוקף מעדיף את ערכות הנושא של Debian/Suse/Fedora/Mandriva מאשר הצבע החום של Ubuntu (ת'אמת מ-Edgy הם השתפרו לטובה)
זה בסדר, גם אני שונאת חום ;) אבל החום באמת נהייה בהיר יותר וסביל יותר מפעם לפעם...על כמה מתערבים שעוד איזה שנה זה הופך לכתום לגמרי? :lol:
במנדריבה גם היום המאגרים אינם מוגדרים מראש. הגדרת המאגרים מבוצעת על ידי כניסה למרכז הבקרה ובחירה בהוספת מאגרים או על ידי הגדרת מאגר בעזרת כלי העידכונים. הוספת האשף להגדרת מאגרים למנדריבה הגיע רק בגרסת 2006. ללא כל ספק זה הרבה יותר מדי מאוחר. המצב באובנטו גם הוא לא היה כולו דבש - עד שלב די מאוחר המאגרים היו מוגדרים אבל לא מופעלים מה שדרש עריכה ידנית (של קובץ שדורש הרשאות מנהל מערכת לעריכה).
דרך אגב לאחרונה יצא לי לראות כמה פורומים של תמיכה באובנטו ודי הופתעתי מכמות ההפניות לעריכה ידינית של קבצים. זה לא נאמר כביקורת אלא כחיווי על כך שציפיתי לראות הנחיות הרבה יותר "גרפיות" בהפצה הזו. אפרופו הנחיות "גרפיות" אז בפורום החדש שקם לתמיכה באובונטו בישראל נראה שבינתיים די דבקים להנחיות מסוג כזה מה שלפעמים מתגלה כבעיתי. אני מקווה ומאמין שאם החבר'ה ימשיכו בהפעלה ותתגבש קהילה תומכת סביב האתר אז אולי זה ישתנה.
[...] נראה שארתיום (שכנראה צבר קצת תיסכול מאובנטו) החליט שהמועד הגיע ופרסם את דעתו [...]
[...] ולא בעדכוני תוכנה. ארתיום כתב מספר רשימות בנושא (”אובונטו שולטת“, “מדוע אני לא סומך על אובונטו“), ואני חושב [...]
הוסף תגובה:
חובה לאפשר JavaScript כדי להגיב.