הפצה אידיאלית (מנקודת המבט שלי)

ב־17.7.2007, מאת ארתיום; פורסם תחת: תכנה חופשית, לינוקס, תכנה ומחשבים; ‏8 תגובות

בזמן האחרון כתבתי הרבה בנושא יציבות, איכות התוכנה ואיכות ההפצות. אני רוצה להביע את דעתי בנושא -- כיצד הפצה טובה אמורה להיראות. המאפיינים החשובים שלה.

גישה באבטחת איכות

  1. איכות התוכנה, ניקיון ותאימות הרכיבים הם בראש ובראשנה. תוכנה שקורסת, תוכנה שלא עומדת ביעדים -- לא תיכנס למאגר. התוכנה תיבדק ע"י צוות QA והקהילה להפני כניסתה למאגרים רשמיים.
  2. התוכנה לא תשודרג מלבד עידכוני אבטחה ותיקוני באגים קריטיים.
  3. תוכנה עדכנית נפוצה וחשובה תיכנס למאגרי backports אחרי בדיקה סבירה (ששום דבר לא נשבר).
  4. מאחר וברור שקשה להבטיח איכות של כל אחת מאלפי תוכנות חופשיות הזמינות ללינוקס, יווצרו מאגרים רשמיים ונפרדים של תכנה, שתטופל ותיבדק ע"י הקהילה ותיארז ע"י מתחזקי ההפצה. היא תעבור בדיקה ע"י הקהילה גם כן, אבל לא תינתן התמיכה עבורה.

מחזור חיים, שחרור עדכונים

  1. גרסה חדשה תשוחרר אחת לשנה--שנה־וחצי עם הקפדה על תאריכים, אבל עם חשיבות עליונה לאיכות התוכנה.
  2. עדכוני אבטחה יסופקו לגרסה יציבה נוכחית וגרסה אחת קודם. עדכונים עבור רכיבים קריטיים עבור גרסאות legacy ייתואמו ויינתנו בהתאם לדרישה של לקוחות במקרים פרטניים
  3. השדרוג יהיה שדרוג נוסח דביאן/אובונטו.

ידידות למשתמש

  1. ההפצה תשלב כלי ניהול קיימים ותפתח כלים ייעודיים עבור ההפצה -- נוסח Suse או Mandriva.
  2. יסופקו גרסאות LiveCD עם אפשרות התקנה, וגם גרסאות גמישות עבור שרתים, מקרים ייעודיים.
  3. ההפצה תכיל תכנה חופשית בלבד, יחד עם זו, ישולבו כלים נוחים חצי־אוטומטיים להתקנת תכנה קניינית, לפי דרישת המשתמש ממאגרים רשמיים (כמו מנהלי התקן קניינים אשר חיוניים להפעלה של חומרה). כלים אלו יעזרו למשתמשים חדשים להכנס בקלות, יחד עם זו יציבו קו ברור בין תכנה חופשית וקניינית.
  4. תהיה תמיכה מלאה בארכיטקטורת 64 ביט תוך שמירה על תאימות ל־32 ביט -- אוסף מלא של ספריות כפולות כחלק מההפצה.

פיתוח ע"י חברה מסחרית ויחס כלי תכנה חופשית

  1. ההפצה תפותח ע"י חברה מסחרית אשר תספק שירותי תמיכה/אחראיות עבור לקוחות מסחריים.
  2. לא תהיה הפרדה בין תכנה קהילתית ותכנה מסחרית מלבד אחראיות/תמיכה/רישוי/סימנים מסחריים. (קרי לא יהיה OpenSuse ו־Suse Enterprise).
  3. יעדי החברה יהיו הן סביבה ארגונית והן שולחן העבודה הביתי.
  4. כל תכנה שתפותח ע"י החברה תהיה תכנה חופשית.
  5. החברה תדבוק בעיקרונות תכנה חופשית כדרך לעשות עסקים וכאידאולגיה של החברה.

סיכום

זאת ההפצה שאני רואה, כהפצה אידיאלית שמתאימה הן למשתמש ביתי והן לסביבה ארגונית. היא לא תתאים ל"גיקים" אבל בשביל זה תמיד תהיה גרסה לא יציבה.

לצערי, היום אין הפצה כזו, אולי Debian ו־Red Hat מתקרבים אבל הם די ממש רחוקים מהייעד. אבל נקווה לטוב...

תגובות

תייש, ב־17.7.2007, 12:02

אתה מתאר עולם מושלם זה לא יקרה בזמן הקרוב ולצערי יש בעייה בכל מה שהגדרתה המשתמש הביתי מחפש פעמים רבות את הקצה החלקים החדשים והמרהיבים ביותר ולרוב המשתמשים לא אכפת אם זה הכי יציב בעולם או לא Red Hat וDebian מאד טובים אבל כמשתמש ביתי נתקלתי פעמים רבות כי הם בעלי ספריות יציבות שאולי לא מתאימות למי שרוצה את הדברים המתקדמים ביותר (וכמובן משחקים) אני הייתי רוצה הפצה כזו אבל יעברו עוד הרבה מיים מתחת לגשר לפני שנגיע לזה

DoK, ב־18.7.2007, 20:48

לצערי למנדריבה אין שדרוג בנוסח אובנטו/דביאן אז נראה שהיא נפסלה (ובפרט אם מתיחסים לשדרוג נוסח 6.06 ל- 6.10).

ארתיום, ב־18.7.2007, 21:03

למען באמת אני הסתכלתי הרבה על מנדריבה מבחינה זו.

חייב לציין שפשוט לא יצא לי לנסות אותה, עבדתי הרבה עם Fedora/RHEL, עבדתי עם Ubuntu, קצת עם OpenSuse וכמובן Debian. לא נתקלתי ב-Mandriva באופן מקצועי - מעבר ל-LiveCD (שדי התאכזבתי בגלל מספר תקלות לא נעימות שהיו) והתקנת "אחד 2006" שהתרשמתי ממנו ממש לטובה. חבל שדוביקס לא יכל להמשיך לתחזק אותה, הוא ארז גרסה מעולה. רבים מהרעיונות שלו שימשו אותי ב"קזית 3"

בנוסף, כפי שראיתי בפרסומים, היא עברה למחזור שדרוגים של חצי שנה (תקן אותי אם אני לא טועה).

<blockquote>(ובפרט אם מתיחסים לשדרוג נוסח 6.06 ל- 6.10)</p> <p></blockquote>

האם זה נאמר בנימה צינית? או באמת?
לא יצא תי לשדרג מ-6.06 ל-6.10 בגלל שברחתי מ-Edgy כמו מאש אחרי יומיים עם LiveCD. ואני גם לא מכיר נוהל שדרוגים במנדריבה.

גילפ, ב־18.7.2007, 23:29

ישנו ביטוי באנגלית "Not quite there yet". ואני שומע אותו שוב ושוב בהקשר של תכנה חופשית בכלל, ולינוקס בפרט. הביטוי מלווה בדרך כלל בציקצוק בשפתיים שלא היה מבייש דודה פולניה. לכל הפצה שניסיתי היו יתרונות וחסרונות. אין הפצה אחת שעליה הייתי אומר כי היא האידאלית לכל מצב. וזה, לדעתי, המצב האידאלי. Centos, RedHat ו-Fedora מצד אחר, Debian, Ubuntu ו-Linspire מצד שני, Novel Linux ו-OpenSuse מצד שלישי. גם תחרות חיצוני מבחינת מערכת ניהול החבילות וניהול המערכת, וגם תחרות פנימית והזנה הדדית בין הגיקים חובבי השיכלולים לבין המנהלים חפצי תחושת הבטחון.

ארתיום, ב־18.7.2007, 23:36

ברור שתמיד יהיו חסרונות ויתרונות... אבל תמיד יש גם למה לשאוף ;)

DoK, ב־18.7.2007, 23:38

לגבי מנדריבה - הגרסאות למשתמשים הפרטיים עברו למחזור שחרורים משולב: בסיס ההפצה משודרג על בסיס שנתי (עם כל גרסה ראשית כמו לדוגמה "2007") ותוכנות מעטפת משודרגות כל חצי שנה (עם כל גרסה משנית כמו לדוגמה "2007.1"). התמיכה הרשמית נשארה כשהיתה - 18 חודשים לבסיס ההפצה ושנה לתוכנות המעטפת. משך התמיכה יחד עם מחזור השחרורים החדש נותן תקופת חפיפה סבירה* של תמיכה לגרסה הישנה. הניסיון שלי עם שדרוגי מנדריבה בגרסאות האחרונות הוא לא פחות מ"מצוין" אבל אני משער שהצירוף YMMV יהיה במקום בהקשר זה.

לגבי שדרוג אובונטו - זה נאמר בציניות כמובן (השדרוג הזה היווה עבור רבים את נקודת הפנה שבה הם גילו שאובנטו היא בעצם הפצת לינוקס ולא פלא שנפל עלינו משמיים).

*"סבירה" לדעתי כמובן.

ארתיום, ב־18.7.2007, 23:45

דותן, אתה עושה לי חשק לבדוק את מנדריבה לעומק ;)

DoK, ב־19.7.2007, 22:38

לבדוק זה תמיד נחמד אבל הזהר לא ליפול למלכודת השיפוט המהיר של מי שמחפש בהפצה חדשה את כלי הניהול של ההפצה הקודמת. למנדריבה אמנם אין "אתר ישראלי רשמי" אבל אני בטוח שלא תתקשה למצוא קהילה תומכת.

הוסף תגובה:

 
 כתובת דוא"ל לא תוצג
 

ניתן לכתוב תגובות עם שימוש בתחביר Markdown.

חובה לאפשר JavaScript כדי להגיב.

דפים

נושאים