הבלוג של ארתיום
בלוג על לינוקס, תוכנה חופשית, מוזיקה, סלסה, ומה לא!
כתיבה בפורומים, אייקונים ומה שביניהם
כמעט בכל הפורומים קיימים פרצופונים נחמדים שאפשר להכניס בכל מקום על מנת להביע כעס, שמחה, הערצה, אהבה, להראות שאתה מופתע או אפילו להציג עוגת יום הולדת. במקום לכתוב מילים ארוכות שמסבירות את התחושה הפנימית בקליק אחד אנחנו אומרים הכל. אפשר גם להוסיף כמה מילים שייצרו את ההקשר ויסביר מאיזו סיבה אנחנו שמחים או כועסים. השאלה היא: האם אנחנו באמת מעבירים את התחושה לצד הקורא? האם הפרצופונים האלה עוזרים לנו להתבטא או שמא פוגעים ביכולת שלנו להסביר את התחושות?
באמת, הדרך הקלה ביותר להעביר תחושה אישית זה להוסיף אייקון. אתה מוסיף אותו פעם, פעמיים ולאט לאט אתה מגלה שההודעות שלך הופכות למלאות רגשות ותחושות. הן מדברות אל הקורא בשפה מובנת. האייקונים בולטים ועם רפרוף קל על ההודעה אפשר כבר להבין את התוכן שלה בלי צורך להתעמק בקריאה. אפשר אפילו לרשום הודעות שלמות שמורכבות מפרצופונים שונים ומשונים בלי שום מלל והמסר יהיה ברור לחלוטין.
הודעות כאלה בולטות על גבי הפורום וקשה לפספס אותן. מצד שני, ההודעות שכל התוכן שלהן מועבר בעזרת האמצעים הסטנדרטיים - לשון עברית, הופכות לאפורות ונבלעות בין עשרות הודעות צבעוניות וצעקניות. ההודעות שנכתבו מכל הלב עם מחשבה ושיקול דעת בבחירת כל מילה ומילה, נקראות ברפרוף או בכלל לא זוכות להתייחסות כלשהי.
המצב משתנה לחלוטין כאשר אותו אדם שהתרגל לשימוש באייקונים מגיע למקום שהדרך היחידה להתבטא בו היא כתיבה.
אולי זה פורום אחר, אולי זה צורך לחבר כתבה, מדריך מסויים או אפילו מסמך שיש לפרסם לצורכי עבודה או לימודים. במקרים כאלה לא ניתן להשתמש באותם הפרצופונים החביבים שהתרגלנו להכניס בכל מקום. צריך להתבטא בעזרת מילים פשוטות ומובנות שיעבירו את המסר. אז אותו כותב שמורגל ל"כתיבה" בפורומים עלול למצוא את עצמו חסר אונים בסביבה אחרת שבה נדרשת חשיבה מילולית ולא "אייקונית".
למרות שהכתיבה בפורומים היא שונה ושימוש באייקונים מוצדק בסביבה כזו, לפי דעתי, לא כדאי להתעלם מהערך מוסף: כתיבה בפורומים מרגילה אותך לביע את הדעה, לנמק ולהעביר את המסר הרצוי בצורה ברורה ושונה מהדרך הרגילה - שיחה אישית. כשאתה כותב אתה חייב לחלק את התוכן לפסקאות ומשפטים, לעשות סדר במחשבות מה הסיבות ומה המסקנות, להדגיש את הדברים הרלוונטיים.
בנוסף לכל הנאמר לעיל, יש דברים שאייקונים פשוט לא מסוגלים להביע. אפשר להכניס אלף עוגות יום הולדת להודעת "מזל טוב" אבל לפעמים משפט פשוט שנאמר במילים הנכונות יכול להיות הרבה יותר מרגש מאשר הודעה מלאת צבעים, פרצופונים שמחים ועוגות יום הולדת.
אז אולי כדאי לחשוב רגע לפני שאתה מכניס עוד אייקון מצחיק להודעה שלך
תגובות
אני יודעת כמה קשה לכתוב בלי סמיילים וסמלוני הבעה...
לכתיבה באינטרנט נהיה משלב שונה משלה, עם חוקים אחרים מכתיבה לצורך כתיבה. טוב או לא? אני מאמינה שאדם אמור להתאים את עצמו לכורח הנסיבות.
אין ברירה-אלא להסתגל מחדש לכתיבה רגילה, כשצריך:)
די מוזר לשמוע את זה ממך - מישהי ש"מתפרנסת מכתיבה".
יש משהו במה שאתה אומר, אבל בל נשכח את מטרת סימלוני ההבעה.
המון פעמים ניתן לראות מישהו שנעלב מתגובה מסויימת, וזה רק בגלל שאי אפשר לבטא טון דיבור בכתיבה. לא מזמן קרה לי שאמרתי למישהו משהו בצחוק והוא נעלב מזה, כי הוא קרא את זה בצורה שבה חשב שאני מתנשא עליו. סמיילי, היה יכול להציל אותי.
על זה אני מדבר - צריך לשקול את המילים כשאתה כותב. ניתן להעביר את הטון בצורת הכתיבה או הערות ביניים. ברור שהרבה יותר קל להשתמש ב :( או ב ;) מאשר להביע את הטון בכתיבה, אבל אחרי שמתרגלים לזה, כבר קשה להשתמש בדרכים אחרות - אייקונים, במקום להעשיר את יכולת ההבעה שלנו, הם דווקא מגבילים אותה.
בכל מקרה, אני לא פוסל הכנסת סמיילים על הסף. יש להם מקום וגם אני נוטה להשתמש בהם לפעמים. אבל יש לא מעט מקרים שזה בא בהגזמה.
ארתיום, צודק, אבל לקח לי להתרגל.
איך אני אמורה שלא לשים סמיילי אחרי משפט שנון? מה התחליף ל3 נקודות אחרי משפט ציני?! אפילו סימן שאלה ואחריו סימן קריאה אסור אחרי שאלה רטורית! וגם להשתמש בסימני קריאה זה לא ממש חוקי...
זה קשה אבל מסתגלים ומסתדרים, בסופו של דבר. עבודה זו עבודה:)
[איך מגיבים אצלך לתגובה?]
נערך ע"י ארתיום : איך זה קשור לדיון?
[לירי - הדיון פה "דיון שטוח" ולא ניתן להגיב לתגובה ספציפית (כמו במבנה עץ).]
אולי אתה צודק, אבל אל תשכח שכאשר אתה מדבר עם בנאדם, אופן התקשורת שלך לא מבוסס רק על מילים, אלא על האופן שאתה אומר אותם ועל אופן הבעת הפנים שלך.
כל מה שכתבת כאן תקף גם לגבי הסלנג שאתה משתמש בו כל יום. יש הרבה דרכים שבהן אדם יכול להביע את עצמו, זוהי אחת מהן ואני לא רואה בה כל פסול. השיטה הזו מחליפה את הבעות הפנים שלך, שפת הגוף שלה והטון שבו אתה מדבר כשאתה נמצא בשיחה פנים אל פנים. וחוץ מזה, כמו שאומרים - תמונה אחת שווה אלף מילים.
אני לא מסכים הרי היום העולם התפתח וכולם מבינים שכשאתה שולח פרצוף כועס או שמח הכוונה לזה שאתה כועס או שמח ( תלוי בפרצוף )
הוסף תגובה:
חובה לאפשר JavaScript כדי להגיב.