הבלוג של ארתיום
בלוג על לינוקס, תוכנה חופשית, מוזיקה, סלסה, ומה לא!
מאמרים בנושא תכנה ומחשבים.
BiDiTeX גרסה 0.0.6
שוחררה גרסה 0.0.6
- מספר תיקוני באגים.
- תמיכה בפלטפרומת amd64 -- גרסאות בינאריות
- תמיכה משופרת ב"קו-מפריד/טווח-מספרים".
- התווספו תרגומי תגים נוספים.
- הגדרות LaTeX ספציפיות ל-BiDiTeX הוצאו ל-biditex.sty. מגרסה זו, חובה לכלול אותו בתור חבילה.
שינוים שקשורים לשינוי התנהגות BiDiTeX בסביבות שונות נדחו לגרסה הבאה.
בלוגלי -- WordPress בעברית, או לא כל כך.
בזמן האחרון התחלתי לעקוב אחרי בלוגלי כאחת פלטפורמות הבלוגים בעברית הגדולה שמבוססת על WP. אבל מה, מסתבר שבלוגלי לא כל כך משתפים פעולה עם פיתוח WP בעברית. לא, אני לא מזלזל, חס וחלילה, בתרומתה של בלוגלי בהתפתחות של WP בעברית. רק ש... יש לא מעט דברים שמפריעים לי.
כידוע, אני משתמש במערכת WP, וגם דאגתי לשלוח מספר טלאים לרן ששילב אותם בגרסאות WP שונות. מדוע שלחתי אותם? כי האמנתי שהם חשובים עבור WP בעברית ואני אשמח שמבקרי בלוגים יהנו מהתיקונים האלה. רק מה הבעיה? התיקונים האלה, משום־מה, לא נכנסים לגרסת WP של בלוגלי. אז אני תוהה... מדוע אני עשיתי זאת? אם אחת הפלטפורמת הבלוגים העבריים הגדולות, שרבים ממכרים שלי כותבים בה, לא מקבלת תיקונים מגרסת WP בעברית, אז אולי לא שווה לשלוח טלאים בכלל.
לא. אני לא מתלונן על זה שכתבתי טלאי והתעלמו ממני, כי זה לא נכון -- רן עשה וממשיך לעשות עבודה מעולה. אני כותב על כך שחייבת להיות כתובת אחת ל־WP בעברית על מנת שתיקון שנכנס לאחת הגרסאות ייכנס גם לאחרת.
אני מקווה שבכנס וורדפרס בעברית יקדישו זמן גם לנושאי הפיתוח ושיתוף פעולה עניינים שקשורים ישירות לתשתית WordPress בעברית; ולא רק על בלה־בלה בנושאים "עד כמה זה כיף להיות בלוגר".
TeXlive ועברית -- תמונת מצב.
היום texlive הוא הגרסה העתידית של LaTeX שמחליפה את tetex בכל הפצות לינוקס השונות (ולא רק בלינוקס). TeXlive 2007 הכניס לראשונה תמיכה באגלוריתם bidi אודות xetex, ואיפשר שימוש בגופני TrueType רגילים שקיימים במערכת. המצב יכול לתרום משמעותית לתמיכה בניקוד בעברית.
המשך...קריאוּת הקוד
יש שתי שיטות מקובלת לתת שמות לפונקציות:
- לכתוב את המילים באותיות קטנות ולהפריד בין המילים ע"י סימן, '_' לדוגמה: "()my_cool_function"
- לכתוב תחילת כל מילה באות גדולה ולהדביק את כל המילים. לדגומה: "()MyCoolFunction"
אני נתקל הרבה בשתי השיטות האלו, וגם עד למלחמות קודש "מה יותר טוב?". אם עדיין נשארו לכם ספקות, תקראו את הציטוט הבא מויקיפדיה:
in_computer_programming_readability_refers_to_the_ease with_which_a_human_reader_can_comprehend_the_purpose flow_and_operation_of_a_machine_readable_section_of_source_code. readability_is_important_because_source_code must_inevitably_be_maintained_by_human_beings
InComputerProgrammingReadabilityRefersToTheEase WithWhichAHumanReaderCanComprehendThePurpose FlowAndOperationOfAMachineReadableSectionOfSourceCode. ReadabilityIsImportantBecauseSourceCode MustInevitablyBeMaintainedByHumanBeings
קראתם? איזה היה יותר קריא? כמה זמן לקח לכם לקרוא אותו? כשתכתבו את קטעי הקוד הבאים, תסיקו את המסקנות בעצמכם.
ספאם -- הצלחה קטנה...
לפני מספר ימים הפעלתי מנגנון אנטי-ספאם מאוד פשוט שבנה טופס הגשת הודעות דרך JavaScript, למעשה סקריפט קצרצר היה אחראי על יצירת הטופס. השיטה יכולה להיות יעילה נגד ספאמרים שמפענחים דף HTML ונמנסים לשלוח זבל לטפסים. ההנחה היא שרוב הספאמרים לא מממשים שפת JavaScript. וזאת הייתה הנחה נכונה לרוב. הפתרון הזה הוריד כמות הודעות זבל מכ-18 הודעות ביום לכ-4 שמהווה הצלחה בפני עצמה... אבל זה לא הספיק לי.
המשך...